היתה כאן הזדמנות נהדרת להציץ בהתפתחות של הקשרים.
עד כמה כל זוג מצליח לבנות צוות ששומר זה על זה.
כמה אנחנו משתפים את האחרים שסיבבנו,
וכמה אנחנו שומרים כאישי, שלנו.

ראינו את זה אצל ניר והגר. נעם ורוני, דניס והדר. אמיר ודנית, ואפילו אצל מור ומאור. כל הזמן היו מבטים, מידי פעם בשקט עלה המשפט: "את/ה בסדר?". המבט בעיניים שאומר אני כאן מאד חשוב ליצירת קשר מיטבי.

דבר נוסף משמעותי שעלה בפרק הזה היה שיחות העומק.

בטח גם אתם נתקלתם בתחושה שלפעמים קשר שטוח, אין עומק. כמו שאמרה הגר שהיא מרגישה עם ניר.
רגע לפני שאתם ביקורתיים כלפי עצמכם ו/או כלפי האחר, תנשמו.

עומק לא מתקיים משאלות ראיון, אלא מסקרנות אמיתית. ושצד אחד מנסה ואתם מרגישים בהלה, כמו שקרה להגר, נשמו, הזכירו לעצמכם, זה אומנם מפחיד לחשוף, אבל ככל שאנחנו חושפים אנחנו מתקרבים באמת.

ומשפט על הטרגדיה של דובי ואריק. כמה עצוב לראות שניים שהם בעצם כל אחד עם עצמו. לבד. כל אחד מביט לכיוון אחר, לא רואה את האחר. כשאין את הדבר הבסיסי הזה יש הרבה כאב.

מחכה כבר לראות
איך ימשיך להתפתח השיח המשמעותי בין ניר להגר.
איך יקדם את הגברים/נשים השיח בקבוצות של גברים/נשים לבד.
מה דעתכם?