בכל העונות אני משקיעה וכותבת סוג של ניתוח על מצבים של הזוגות מתוך אמונה שאנחנו רואים סיטואציות, מזדהים, מרגישים שגם אנחנו מתנהלים כך אנחנו יכולים ללמוד, במיוחד שיש התבוננות לומדת.

כבר בתחילת העונה, כתבתי אני לא מתייחסת לשידוכים. אבל באמת זה כבר הפך להיות משהו שממש קשה להתעלם ממנו. אני מבינה שזו תוכנית ראלטי, ובכל זאת יש שם שני אנשי מקצוע שממש רציתי שיתנו הצצה לעולם הטיפול (היו כמה הצצות טובות בעונות קודמות), כבר יש שם אנשים שמוכנים לעשות את זה אז למה לא בעצם.

מתוכנית לתוכנית מרגיש לי שאין בכלל חשיבות לזה שהם נפגשים חמישה חודשים שלמים עם המתמודדים, מכירים אותם ואותן, נותנים להם כלים (חמישה חודשים זה פרק זמן ממש לא קצר לטיפול). ויחד עם זאת הבחירה באנשים שהם ממש לא מבושלים, שאולי מצהירים שהם רוצים קשר אבל הם צריכים ללמוד איך עושים את זה, כדאי לתת להם כלים קצת לפני (חמישה חודשים זה לא מעט). שילוב שלהם עם אנשים שממש לא מתאימים להם מרגיזה, זה פוגע בשני הצדדים, לא מרים אותם ובטח לא נותן להם תקווה.

גם אני הרגשתי שהפרק על בן ומנור ממש לא במקום. טיפול זוגי עושים לזוג. או לפחות שיש אחד שרוצה להיות בזוג. ואם כבר מפגישים בן השנים זו הזדמנות לתת לכל אחד כלים להעצים אותם, לאפשר להם לראות את הדרך לקשר הבא ולא לייצר מרחב של חילופי האשמות. זה לא טיפול, זה לא אימון זה סתם מפגש מוריד.

אז אחרי ההקדמה:

מנור ובן

שני מקסימים עם הרבה מזל רק לא מתאימים.

מנור – המזל שלה שלמרות כל הנטישות שהיא חווה היא עדיין מאמינה בעצמה, עדיין מאמינה שאהבה עבורה קיימת. הלוואי שלא תשכח את זה. כן יש שם ויסות רגשי שכדאי לעבוד עליו, בייחוד כי היא חווה אותו חוזר בקשרים. זה אפשרי לעשות שם עבודה בתהליך של אימון/טיפול ובדרך נכונה היא תיצור אהבה נפלאה יש לה מלא לב ושמחה לתת.

בן –המזל שלו שהערך הנתפס שלו יציב. הוא הגיע עם רצון עז להצליח, ממש התרגש לקראת זה, רק שאחרי 5 חודשים של הכרות סידרו לו אישה מהממת שהיא ההפך המוחלט מהדבר שהיה יכול להתאים לו שזה משבר אמון לא קל. יותר מזה, ניסו להוציא אותו כלא בסדר, למרות שאין לזה קשר אליו או למנור בכלל. אני שמחה בשבילו ששמר על עצמו מול המטפלים.

הדס ושי

הדס – אישה מהממת, כל כך עדינה, כל כך לא מבושלת לקשר. חמישה חודשים של ליווי רציתי לצרוח שראיתי מה קורה איתה ועם שי. איפה היו אנשי הטיפול לתת לה כלים שינהלו את הפחד ירככו אותו, כלים שיאפשרו לה לראות את הצד השני. אני שמחה שהיא מצליחה להיות שם למרות הכל, למרות שאין משיכה ראשונית לאפשר לעצמה ללמוד. רק שמישהו שם יתעורר וייתן לה יד ויעזור לה לנהל את הפחדים.

שי – מאוד רוצה קשר, הדס מאוד מצאה חן בעיניו והוא מאוד מנסה. הוא אומנם מאוד מודע וקשוב לה רק שהוא מנסה יותר מידי, ראינו בעונה קודמת שילוב דומה (הגר וניר) מה קורה שצד אחד מנסה יותר מידי.

מעין ועומר

דוגמא נהדרת לאיך עושים שיחה אינטימית פתוחה ומקרבת. מאוד אהבתי שעומר באומץ פתח את הנושא של מה שהיה יום קודם, הם שיתפו באומץ איך הם רגישים. גם מעיין עשתה צעד אמיץ שהיא חשפה את עומר לחלק אחר בה שעומר לא מכיר, הדמות של "נועה פילטר". כשאנחנו מאפשרים לצד השני להציץ ולגלות חלק נוסף בנו נוצרת קרבה.

מנו וניצן

מנו – מצד אחד משדר הרבה אני קול, שום דבר לא מזיז לי, לצד זה הוא מתחיל להיפתח לייצר שיחות אמיתיות, לחשוף אותנו לכך שהוא לא רגיל לזה, בעולם האפליקציות הכל נע מבחינתו מפאן אחד לאחר בלי לנסות לבנות כלום. נהדר לראות את הצעדים לשנות את זה.

ניצן – אני אוהבת את הבחורה הזו. היא אותנטית, היא שם, הרבה יותר ממה שהציגה למצלמות לפני החופה.

מה דעתכם?