הפרק הזה היה מעניין מאוד, הוא הראה לנו איך נוצר ריחוק ואיך מייצרים קרבה. מה שנקרא לגזור ולשמור.

מעיין ועומרי –

שיחת הפרידה בבית – חילופי האשמות.

שיחת הפרידה מול יעל –תקשורת קרובה.

שיחת

הפרידה מול יעל – שמת לב לשפת הגוף? יושבים קרובים, מביטים בעניים.

המילים שהיו:אני מרגישה אותך...אני מרגיש אותך...מה עשה לי כשהיית...קשה לי...שקט הקשבה...גם דברים קשים נאמרו, לצד על מה אני מודה. לא סתם השיחה הזו כל כך נגעה בעומרי, זו השפה שלו. חשוב לדעת מה השפה של בן/בת הזוג על מנת ליצר קרבה אחרת.

עינת ולירון

מה קרה לזוג המאוהב? בשלב הקריטי לא היה דיאלוג קרוב. בשיחה עם יעל נזרקו דברים באוויר בהקשר לעברה של עינת שהשפיעו עליה באינטראקציה במפגש זוגות.

יכול להיות שעינת היתה צריכה רגע עם עצמה, לחשוב על הדברים, אבל היא לא תקשרה את זה, היא נסגרה. לירון מצדו נכנס לסרטים ולא בירר אותם. הפחד התעצם לצורך לקבל תשובה מידית מה שיצר ריחוק גדול אפילו יותר.

אם היינו מחזירים את הגלגל, הייתי מציעה לעינת לומר ללירון את מה שהרגישה, לשתף שהשיחה היתה מטלטלת, והיא צריכה רגע לעצמה לעשות סדר בראש. הייתי מציעה ללירון לשים לב לניואנסים קטנים, היא אמרה שהיא לא בטוב היום, חכה עוד יום, לנשום ולנהל את הפחד.

מנו וניצן

גם כאן היה משברון, היה כאב, אך השיח נוהל טוב. היה כאן דיאלוג, היתה קרבה, הקשבה, הכלה ראיית האחר, הבנת האחר, לא בהכרח היתה הסכמה עם הדרך אבל זה היה שיח של קרבה אינטימית.

מה דעתכם/ן?