אתה מסתובב ממורמר בפינת הקפה. לא מבין איך זה יכול להיות שגם הפעם קידמו מישהו אחר.

אתה משקיע המון שעות בעבודה, עושה מעל ומעבר למה שאתה אמור, עושה את כל העבודה מאחורי הקלעים.

אתה לא כזה שמתהדר במעשיו." אני לא יודע לשווק את עצמי". אתה אומר, בעיקר לעצמך. מכאן, כבר הסקת שבחיים לא תתקדם. אלה שמתקדמים הם אלה שעושים הרבה רעש ומעט עבודה.

אולי. אבל האם להמשיך לספר לעצמך את הסיפור הזה מקדם אותך במשהו? הכי קל לנו להסתכל מסביב ולהאשים. את הבוס, את החברה, את זה שככה זה. אנחנו מקטרים לעצמנו, לבני הזוג, לחברים, גם לעובדים אחרים.

אתה לא שם לב אבל הפרצוף הממורמר לא מש מפניך. בישיבות כבר לא לוקחים אותך ברצינות כי אתה מקטר על כל דבר, במשוב לעובדים טוענים כלפיך שאתה מייצר אווירה שלילית.

נשמע מוכר?

אפשר גם אחרת. אפשר קודם כל לוותר על כל הסיבות למה לא ולמצוא דרך אחת לאיך כן.

נניח איך לשווק את עצמך. עצרת לחשוב מה זה בכלל אומר לשווק את עצמך? הרי זה מה שאנחנו עושים כל היום גם ככה, במה שאנחנו לובשים בבוקר, באיך שאנחנו מבקשים מהילדים לעשות משהו, בשיחה לאמא שתבוא לשמור על הילד שחולה...

לשווק זה לא לשקר, להיות יהיר או לעוף על עצמי. לשווק את עצמי זה להראות את התועלת, את הערך של מה שאני עושה. לרתום את הצד השני לרעיונות שלי. מה רע בזה?

תסובב קצת את הראש, אל תסתכל על מי שהתקדם תוך כדי דריכה על מישהו אחר, תסתכל על זה לידו שהתקדם מתוקף המקצועיות, על זו שמשמאלו שהתקדמה בזכות התקתקתנות והבהירות.

במקום לדבר עם עצמך שיחת למה לא ממורמרת, לך שב עם הבוס ונהל שיחת איך כן מחויכת.

פשוט תשאל-  מה אני צריך לעשות כדי להתקדם? מה אני צריך לשפר? לא במרמור, בכנות. ברצון ללמוד ולהשתפר. אין שיווק עצמי טוב מזה.

אם אתה נמצא באותו מקום כבר הרבה זמן ולא ממש מצליח לזוז, ותר על הקיטור. לך על השיפור. תתחיל לבדוק, בכנות, בלי פחד- מה אתה צריך לשנות כדי להגיע לאן שאתה רוצה. להמשיך לעשות שוב את אותו הדבר רק יותר, כנראה לא יעזור.

תבדוק האם אתה ברור, מתודי, אכפתי, מעודכן מקצועית, משתף פעולה, מהווה דוגמא- יש הרבה מה לעשות חוץ מישיבות רבות משתתפים ומיילים באמצע הלילה. אבל בשביל זה צריך להפסיק לקטר ולהתחיל לשאול שאלות... ואין זמן טוב כמו הרגע ממש.