טיפ "קצר" 2 - על כבוד הדדי בין הורים לילדים
כבוד הדדי מבוסס על שיוויון בין שני בני אדם. אם רק צד אחד זוכה לכבוד זהו לא שיוויון. יחס של כבוד לילד מראה לו כי אנחנו מחשיבים אותו כאדם היכול לקבל החלטות ממש כמונו.אין זה אומר כי הילד יכול לעשות את כל אותם הדברים שהורים/מבוגרים ממנו עושים, אבל לתת לילד את החופש להחליט בדברים הנוגעים להם כגון : איך להוציא את דמי הכיס שלהם, איך ומה לעשות בזמנם החופשי או לכבד אותם על הבחירה שלהם בחבריהם.
את ההחלטה של הילד יש לכבד מה שמאפשר לילד לפתח כבוד עצמי וכבוד כלפי האחר שהרי ילדים לומדים מהמבוגרים שלצידם, ואם המבוגר שלצידם מכבד אותם, הם ילמדו, דרך ההתנהגות שלו כלפיהם, גם להתנהג כך עם עצמם וגם לכבד את האחר.
אם ההורים אינם מסכימים עם החלטתו של הילד או אינם רואים אותה בעין יפה ניתן להעלות שיחה על הנושא המסויים.
טיפ 1 אל תעשו זאת ברגע שזה קורה. למשל : עם הילד רב עם החבר שלו, והוא כעוס, מאוכזב ופגוע ובמקרה...רק במקרה..אתם לא ממש תמכתם בחברות הזו,ישנה לנו נטייה להגיב מיד "לא נורא. מימלא הוא...", או, " ככה לא מתנהג חבר אמיתי.." ועוד כהנה וכהנה.
טיפ 2 מומלץ לא לעשות את זה בהקשר לחבר/אירוע ספציפי אלא באופן כללי.
למה הכוונה?
עליכם לזכור כי פעמים רבות ילדים נתקלים בסיטואציות ומצבים בפעם הראשונה בחייהם, בניגוד לנו הבוגרים, שכבר התנסנו בסיטואציות דומות בחיינו , יש להבין כי אין לצפות מהם, שידעו כיצד להתנהל באופן שאנו יודעים.
אז מהי ההמלצה?
רצוי כי תעלו שיחה ( על נושא של חברים למשל) מהי חברות? כיצד מתבטאת חברות? מה חשוב וערכי בחברות?
מתוך זאת אתם ניגשים לילד מתוך מקום של לימוד של משהו חדש וכך הילד יוכל להתחיל לספוג ולהפנים את האינפורמציה שנתתם לו ולהשתמש בה בחייו בהתאם לבחירה שלו.
גישה זו תבהיר לילד כי אתם אינכם מבקרים / שופטים את דרכו ועקב כך ישמר כבודו , אבל יחד עם זה אתם יוצרים אווירה של שיתוף ותמיכה המאפשרת אווירה טובה ונינוחה ביניכם.
מנטור אישי ומנטור להורות. מנטור הוא אדם המלמד, מרחיב, תומך, מעודד, מלווה את החניך בתהליך המאפשר פריצה של גבולות אישיים, מעצים וגורם לחניך להפיק תוצאות משמותיות בחייו . אני עוסקת בכך במהלך 8 השנים הא