"אני פשוט לא מבין מה גורם למנכ"ל שלנו לשבח ולתת ליואל קרדיטים כל הזמן, ולי לא. זה מטריף אותי. ההספק שלי בעבודה יותר גדול משלו, אני מביא יותר רעיונות לשולחן הדיונים, כשאנחנו עושים סיעור מוחות – אני זה שמביא את ההברקות... ולמרות כל זאת, בכל פעם שיש הזדמנות – המנכ"ל משבח את יואל, ואף מילה עלי".
הנייד של ערן שוב השמיע צליל של הודעה נכנסת.
- ערן, האם תוכל בבקשה לשים את הנייד על השתק?
- כן בטח.
- טוב, אז לפני הכל אני שומעת עד כמה אתה יצירתי, תוסס, מהיר מחשבה ושופע רעיונות.
תגיד... מה בעצם אומר המנכ"ל על יואל, כשהוא משבח אותו?
- הוא אומר דברים כמו "יואל הוא עוגן", "יואל מביא את הדברים באופן רגוע ושקול", "ליואל יש את הכי סבלנות ללקוחות".
- אז אני שומעת שהמנכל מתייחס בעיקר להוויה, לסגנון של יואל, כאדם רגוע, יציב, שקול וסבלני.
צליל חזק של רטט נשמע בחלל הזום, והקפיץ אותי. שוב הנייד של ערן. ראיתי את העיניים של ערן מוסטות לנייד שלו.
- נכון, אמר ערן בטון של הסחת דעת תוך כדי זה שהוא מציץ להודעה שקיבל. זה באמת הסגנון של יואל – הבן אדם כל הזמן במצב רגוע, מדבר בשקט ויחסית אלי ממש איטי. לפעמים זה מעלה לי את הפיוז כל הקצב הסטואי הזה שלו.
- ערן, אמרתי ברכות, אנחנו במפגש של שעה וחצי שכולו מוקדש לך ולנושא שמטריד אותך. מה הקושי שלך להתנתק מהנייד?
ערן התנער בבת אחת, ובתנועה נמרצת לקח את הנייד שלו, הראה לי דרך המסך שהוא שם אותו על מצב טיסה.
תוך כדי זה אמר "זה ההרגל שלי כל הזמן לדעת מי מחפש, מי רוצה מה... אפשר לחשוב שהעולם יתמוטט אם שעה וחצי לא אהיה זמין".
- חייכתי ואמרתי, נראה לי שבנוסף להרגל שלך, זה גם להחליט ולבחור שאתה מתמקד כעת רק בך, בעולמך הפנימי, ולהבין שכל רעש חיצוני יוצר הפרעה.
- נכון, אמר ערן מהורהר. אני לא יודע לעצור לרגע, להתמקד בדברים "פנימיים" שלי. אני כל הזמן חייב להיות באינטראקציה, פייסבוק, ווצאפ... אני יודע שזה לא מועיל... צריך גם זמן ניתוק, זמן ל..... אני אפילו לא יודע איך קוראים לזה. את יודעת שאפילו בדייטים אני פוזל להודעות אם יש?... אני יודע שזה מעצבן את הנשים שאני פוגש.
לראשונה מאז תחילת השיחה ערן שתק. גופו לא זז. הוא פשוט ישב. נכח.
שיקפתי זאת.
- אני שמה לב ערן, שזאת הדקה הראשונה מאז תחילת שיחתנו, שאתה יושב "בשקט", בסוג של קשב עמוק. זאת גם תחושה אחרת עבורי להיות מולך במצב הזה. זה מצליח להרגיע גם אותי, כמי שמדברת איתך, ומנסה לחשוב על כיווני השיחה שייטיבו איתך.
- תשמעי, אני פתאום חושב שאני לא יודע להיות בשקט. אני תזזיתי, חושב מהר, עולים לי רעיונות כל הזמן בראש, אין לי סבלנות להקשיב לאנשים כי אני מבין מהר מאוד מה הם רוצים לומר.
- זה שאתה תזזיתי ומהיר מחשבה, רואים ושומעים את זה מהר מאוד. אני יכולה גם להבין שהרעיונות שלך והחשיבה המהירה שלך תורמים מאוד לכל מה שאתה עושה בעבודה, ואיזה רווחים עצומים יש ליצירתיות שלך,
אבל... תגיד, מה המחיר שאתה משלם על התזזיתיות הזאת, ועל חוסר הסבלנות להקשיב?
שתיקה.
כעבור כמה שניות שמעתי את קולו של ערן רך ושקט יותר.
- זה בדיוק המחיר של לשמוע את המנכ"ל שלנו אומר על יואל את כל הדברים הטובים שאמרתי קודם, זה המחיר שלקוחות מתעצבנים עלי כי אני קוטע אותם ואומרים שאני מתנשא, ו....גם בדייטים זה לא תורם מן הסתם....
לפתע שינה ערן את תנוחת ישיבתו וגם דיבורו חזר להיות מהיר וחזק כמקודם.
"אבל זה מי שאני כבר שנים, מה... יש איזה כפתור שאני יכול ללחוץ עליו שיכניס לי יותר רוגע וסבלנות????"
- כפתור – אין לצערי – השבתי. אבל העבודה הפנימית מתחילה ממודעות למצב המצוי, דרך חשיבה ובחירה למימוש המצב הרצוי.
אם הרצון שלך הוא לעבוד על להכניס יותר רוגע, סבלנות והקשבה לאופן התקשורת שלך עם אנשים – על זה אפשר בהחלט לעבוד.
שמעתי את ערן לוקח נשימה עמוקה.
--------
רצון א-מ-י-ת-י, צעדים קטנים, ונחישות – יוצרים את השינוי.
איחולים לימים של סבלנות, הקשבה, הטענה ותקשורת מיטיבה לכולן.ם.
בתהליך..המתן בבקשה.
