זה מרגש אותי.

מרגש אותי לראות את התהליכים שהן עוברות לי מול העיניים.
חלקן אומרות שזה בזכותי, אבל זה לא.
זה בזכותן, בעזרתי.

"אתה יכול להוביל את הסוס אל השוקת, אבל לא יכול להכריח אותו לשתות ממנה"

אני מזכירה להן בסוף כל תהליך כזה, כשהן מנסות לומר שזה בזכותי.

הכלים שהן מקבלות משנים להן את נקודת המבט, את צורת החשיבה,
את דרך ההתנהלות וממלאות אותן אומץ.
אומץ להתמודד עם החיים,
אומץ להתקדם גם כשקשה,
אומץ להשתיק רעשי רקע,
אומץ להיות
הן.
ולעשות את זה בצורה הטובה ביותר.

זה קורה הרבה יותר מהר ממה שהן חושבות...

וכל תהליך כזה שמסתיים,
ומשאיר אחריו כאלו מילים מרגשות
מזכיר לי תמיד שהכל אפשרי
ושאני לגמרי במקום הנכון!

תודה על הזכות!