עד מתי? יחסי דתיים חילוניים

אירועי השבת הראשונה של החודש (4.6.09) עוררו בי שוב צמרמורת וחלחלה. קומץ מפגינים חרדים התעמת עם שוטרים בירושלים והקפיץ את כל המדינה.
החילוני המצוי חושב - שוב, החרדים הקיצוניים האלה, מתי הם יהיו בני אדם?
אז תראו, אני אדם דתי, אבל קטונתי מלפסוק מי צודק במחלוקת הזו, השבת חשובה לי לא פחות מלאותם מפגינים ולעומת זאת - זכותו של כל חילוני לבוא לבקר בירושלים בשבת - גם זה חשוב לי לא פחות מלאחרון הנוסעים.
אני רוצה דווקא להציג סוגייה אחרת ולא את סוגיית הצדק -
אנחנו רואים בתקופה האחרונה התקרבות מאוד גדולה ליהדות, אנשים לומדים בחוגים, בבתי כנסת, באוניברסיטאות, פותחים את שלמה המלך ומנסים להבין מה הוא כתב במשלי או בקהלת, מנסים לחדור לעמקי התובנות של הרב קוק ושל הרב אשלג. היהדות שלהם לא מתבטאת מבחינתם בלשמור את כל המצוות קלה כחמורה אלא, הם מתקרבים בדרכם: קידוש, חגים, נרות, תפילין, לימוד תורה בליל שבועות ועוד…
היהודים הללו אוהבים להיות יהודים, הם לא חרדים שמא הקב”ה ישלח אותם לאש הגיהנום אם יסעו בשבת. באופן כללי הם לא חרדים. למה הם כן חרדים? ללהיות בני אדם. כן. פשוט בני אדם. טובים, לא ביקורתיים, אוהבים, ואהבת לרעך כמוך, כמו שהתורה מצווה אותם, וגם הנשמה.
אינני שופט אותם לטוב או לרע. כך הם מרגישים.
בא האירוע הזה ומרחיק אותם, גורם להם להתבצר בעמדתם ולחשוב שדת זה דתיים, ויהדות זה יהודים דתיים קיצוניים. פנאטיים שאי אפשר אפילו לדבר איתם בהגיון.
זהו שלא! היהדות היא הרבה יותר מאשר לקיים תורה ומצוות בצורה אובססיבית - היא חכמה ומוסר ופילוסופיה ותורת החיים המקיפה והחזקה ביותר שאי פעם פגשת וכן, היא גם תורת חיים, לפחות עבורי.
מה יוצא מכל זה? אבסורד. שקומץ חרדים במאבקם “לשמור את השבת” מפריעים לחילוני להתקרב ליהדות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
למה? כי הם מנכסים אותה, מקצינים אותה, טוענים שרק הם מבינים אותה ומשווים את השוטרים לנאצים במלחמת העולם השנייה.
הקריאה שלי מעל בלוג זה היא דווקא ללא-דתיים שבעם ישראל - אל תוותרו, זכותכם להתקרב למקורות של העם שלנו גם בלי לחבוש כיפה. זכותכם, ואל תתנו לאף אחד להפקיע מכם אותה.
ולחרדים אני אומר - הלחמו! השבת חשובה לכם? הלחמו! אך לא כך.
הרב קוק צוטט פעם באומרו “הלוואי שהיה אפשר להרכיב את כל האנושות בגוף אחד - שאוכל לחבק את כולם” - זו היהדות בשיא גודלה ותפארתה, בית הלל מנצח את בית שמאי בסוף. דרך הטוב, הסבלנות וההקשבה היא זו שתוביל אותנו להיות עם ישראל בתקומתו ולא הפילוג והשנאה.
מאמרים נוספים:
אנחנו החרדית הנורמליים - אליעזר היון מתוך Ynet
תג המחיר של הפראות - אורי אורבך מתוך Ynet

למעלה מעשור של שילוב בין-תחומי הפסיכולוגיה והקואצ'ינג לבין תפיסות רוחניות וקבלה.
