בתהליך..המתן בבקשה.

יפעת המעלה-מאור עובדת סוציאלית קלינית / בלוג

מתי ואיך נדבר עם ילדינו אל אלכוהול?

11/02/2024 15:57

אז מתי ואיך נדבר עם ילדינו על אלכוהול?

זה הולך להיות פוסט קצת קשה לעיכול. אולי יהיו פה דברים שכהורים לא תמיד יהיה לנו פשוט לשמוע. אבל הוא חשוב מאין כמוהו עבורינו ההורים, ועבור המתבגרים שלנו.

קודם כל, גם אם זה נראה לנו מוקדם מידי, עדיין לא רלוונטי, למה להכניס להם רעיונות לראש?אני יכולה להבטיח לכם שזה כבר רלוונטי מזמן.

אלכוהול קיים בכל מקום והגיל שמתחילים להתנסות בו בשימוש הולך ויורד.

שנית, זה לא קל ואנחנו צריכים להיות מוכנים לשמוע גם דברים שלא נאהב ולא נסכים איתם, לקחת הרבה אוויר ולאמץ גישה לא שיפוטית. להשתדל לא לכעוס על מה שנשמע (אם יתמזל מזלינו ונשמע), אפילו שזה קשה.

זמן טוב הוא קצת לפני יציאה למסיבה, או מפגש בחוץ עם חברים בליל שישי למשל (אבל לא רק).

אני צפיתי עם הבת המתבגרת שלי בסדרת הריאליטי המצוינת "משפחה בהסעה", שאגב אני ממליצה בחום לצפות בה עם בני הנוער שלכם.

היא הציעה לי שנצפה בזה יחד והיה פרק על שתיית אלכוהול, בעקבותיו שאלתי אותה אם היא שתתה אלכוהול. היא היתה אז בת 15. היא ענתה לי :"אמא, את בטוחה שאת רוצה לדעת"? אמרתי שכן. "את מבטיחה שלא תכעסי"? אמרתי שאני אשתדל.

היא סיפרה וגיליתי דברים שפחות אהבתי. היה לשתינו קשה עם זה, אבל זה איפשר לפתח שיח פתוח וכנה על הנושא, להגדיר מחדש את הגבולות לגבי שתייה בצורה שהיתה מותאמת יותר למציאות. ולא שלא דיברנו על זה לפני כן, אבל זה אפשר שיח אחר.

כדאי לברר קודם מה הם יודעים, מרגישים וחושבים לגבי הנושא.אם יש חברים/נערים/ות בסביבתם ששותים, מה הם חושבים על זה? האם הם גם ניסו או היו בסיטואציה שהציעו להם לשתות?

חשוב להגיד (ולקיים) שלא תכעסו עליהם על התשובה, גם אם לא תאהבו אותה ושמטרת השיחה היא לחשוב יחד איך הם יכולים לשמור על עצמם.

כדאי להגיד שזה טבעי לרצות להתנסות, אבל חשוב להבין מה הסיכונים ואיך אפשר להתנסות באלכוהול בצורה שהיא בטוחה יותר וממזערת נזקים.

יכול מאוד להיות שאתם נגד שתייה אצל מתבגרים בכלל, ובגיל כזה בפרט. או לחלופין אולי זה נראה לכם בסדר ולדעתכם אין עם זה בעייה. כך או כך, מה שחשוב הוא שיהיו גבולות שאתם מגדירים איתם, שיהיו מותאמים למציאות בה הם חיים, נכונים עבורם ושומרים עליהם.

רובינו היינו רוצים שהם לא ישתו ובטח לא בגיל צעיר. בפועל בכל מסיבה החל מגיל 14 או 15 כולם שותים וקשה להיות, כמו שהבת שלי אומרת הסחי (פיכח) היחידי במסיבה, כי זה שם אותך במצב של אאוט-סיידר וזה בטח לא מה שהיינו רוצים עבורם.

מצד שני גם לא היינו רוצים שיקיאו את נשמתם, יתחרטו על מה שהם עשו יום אחרי, או גרוע מזה יגיעו עם הרעלת אלכוהול לבית חולים.

לצערי התרחיש האחרון קורה לעיתים הרבה יותר קרובות ממה שהיינו רוצים לחשוב.

אם נגיד :"אני לא מוכנה שתשתי, זה רע/מסוכן/ דופק את החיים", זה יהיה מנותק מהעולם שלהם, בו כבר בתיכון לפחות חצי מהילדים שותים ובמסיבות כמעט (אם לא כולם) שותים.

ברגע שנגיד להם דבר כזה, סיכוי גבוה שאיבדנו אותם, כי הם ירגישו (ולעיתים קרובות בצדק), שאנחנו לא מבינים את העולם שלהם ואת המציאות איתה הם מתמודדים.

לכן, כדאי מאוד להשאיר בשיחה הזו את השיפוטיות שלנו מחוץ לדלת. וגם את העקרונות המאוד נעלים שלנו על איך היינו רוצים שהם יתנהלו ולנקוט בגישה של מיזעור נזקים.

גישת מזעור הנקים עוקבת אחרי כלל האצבע: "לא יותר מידי, לא תכוף מידי ורק בסיטואציות בטוחות" (דר' חגית בוני נח).

לכן עדיף שפעם ראשונה הם ישתו בבית, לידינו. כך שהם יוכלו לבחון מה הגבול שלהם בסיטואציה בטוחה. כמה הם יכולים לשתות מבלי לאבד שליטה באופן מזיק.

להסביר להם שחשוב לאכול לפני. לשתות רק מבקבוק סגור. לוודא שיש נהג תורן. לוודא שיש חבר בסביבה שישמור עליי.

להגיד להם שאם הם לא מרגישים טוב, הם תמיד יכולים להתקשר אליכם ותבואו לאסוף אותם. בלי הטפות מוסר, בלי עונשים.

כן כדאי לדבר יום אחרי על מה שהיה ואיך הם ישמרו על עצמם בפעם הבאה.

זה לא נותן להם לגיטימציה להשתכר. אבל תעדיפו להיות שם עבורם ולדאוג שיחזרו הביתה בביטחה, מאשר להשאיר אותם שתויים בסביבה לא בטוחה.


לסיכום עדיף שהם יתנסו בסביבה, בצורה ובמינון בטוח, מאשר שהם יגידו לכם שהם לא שותים ותקבלו טלפון להגיע למיון, או לחילופין תגלו שיש כבר בעיית שימוש לרעה.

זה דורש מאיתנו ראש פתוח, גמישות, קבלה והמון אוויר. אבל לדעתי המקצועית וכן כאמא למתבגרים, זו הדרך היחידה.
תגובות

יפעת המעלה-מאור

מטפלת רגשית