התלונה

השבת הזאת התחילה כמו כל שבת רגילה ללא הילדים. בשישי בבוקר העמסתי את הבלייזר והתכוננתי לצאת דרומה. הייתי כבר בדרך כשהטלפון שלי צלצל. ראבאק יום שישי היום מי מחפש אותי ועוד ממס' חסוי. החלטתי לא לענות והמשכתי בדרכי דרומה. בכל זאת השבת צפויה להיות גשומה, מה שמבטיח שטפונות, הנאה צרופה עבורי. הדרך רצה לה ואני כבר חולף על פני ירושלים ומתחיל להתגלגל למטה לכיוון ים המלח, בואכה שיפולי מדבר יהודה. הנוף המדהים חולף על פני והבלייזר רצה לדרכה, כמו סוס קרבות ותיק ששמע שוב את תרועת החצוצרה אחרי שהיה באורווה זמן רב. ניסיתי להיזכר מתי עשיתי נסיעה כזאת לאחרונה. בצומת זוהר חיכה לי כבר דינו שיצא יום לפני. הטלפון לא הפסיק לצלצל ובסוף רק כדי שישתתק עניתי לשיחה. על הקו היה ר. חבר טוב וקצין במשטרת ירושלים. בלי השלום הרגיל והשטויות הוא שואל אותי איפה אני ומקבל את התשובה. תוך כמה זמן תוכל להיות חזרה בירושלים? שעה אני מניח, למה מה קרה? הסתבכתי עונה לי ר. אני בצרה אמיתית וצריך אותך. הקול והנימה שבה דיבר אמרו לי שהוא רציני. סובבתי את הבלייזר והתחלתי מטפס חזרה לירושלים. 40 דקות מאוחר יותר אני מוצא עצמי יושב אצל ר. בסלון. לאחר שיחת נימוסים קצרה, אני אומר לו דבר. אנחנו חברים 20 שנה מאז ימי הצבא. ר. מסתכל עלי וניכר שאינו יודע מהיכן להתחיל. תתחיל מהתחלה אני אומר וספר לאט, נסה לא להשמיט פרטים. ר. מתחיל לדבר ומספר לי כי את הימים האחרונים בילה בחקירת מח"ש אחרי ששוטרת שח"מ טענה כי הטריד אותה מינית וכי ניסה לאנסה. אני מתחיל לצחוק, כל מי שמכיר את ר. יודע שדבר כזה לא יתכן. הוא כרוך אחרי אשת חיקו זה 15 שנה כמו נער מאוהב. ר. נועץ בי מבטו ואני מבין שהוא רציני. מסתבר שהבחורה ניסתה מזה זמן להתחיל איתו ושלא עלה הדבר בידה ור. דחה אותה ואף דאג להעברתה מיחידתו, הגישה נגדו תלונה. ר. היה אוהד עצות. מה אתה צריך ממני אני שואל. שתביא הוכחות שהסיפור מצוץ מהאצבע הוא עונה. אני מסתכל עליו, השתגעת נכון? אתה יודע שאני לא עוסק בחקירות פליליות, בטח לא מאז סיפור א.ר.א. אני כמעט הסתבכתי שם על הטרדת עד. חוץ מזה אתה יודע שאיני יכול לחקור את הבחורה, זו עבירה פלילית היא עדה מרכזית בתיק. אני יודע את הכל עונה לי ר. אבל אני מבקש ממך, אין לי מישהו אחר שיכול לעשות את זה, אשלם כמה שצריך. זה לא עניין של כסף ואתה יודע את זה אני אומר. אין לי ניסיון בחקירות פליליות, מעולם לא עסקתי בכך ואתה צריך מישהו שיוכל להתמודד עם המשטרה. אפנה אותך לחבר טוב שלי, חוקר פרטי, שוטר בעברו אולי הוא יוכל לסייע לך. ר. מסרב, לא אני מבקש שt,ה תעשה זאת. אתה מבין את הסיכון אני עונה לו. כן עונה ר. ובכל זאת, התעשה זאת בשבילי. בלית ברירה אני מסכים לנסות. ר. נותן לי את כל הפרטים הידועים לו על הבחורה ואחרי קפה נוסף אנחנו נפרדים ואני שב הביתה – הטיול כבר לא יצא לפועל. ביום ראשון בבוקר קראתי לחלק מהצוות והתחלנו לחשוב כיצד שוברים את התיק, מאחר ואסור היה לנו לשוחח עם המתלוננת, החלטנו כי עלינו להגיע למעגל הראשון שלה. הבחירה נפלה על אמה של המתלוננת. אשר המתלוננת מתגוררת עימה. בדיקה קצרה באיזור מגורי השתיים העלתה כי הדירה שמעליהן פנויה להשכרה. בו ביום שכרנו את הדירה והתחלנו מרכיבים סיפור כיסוי. הוחלט כי סיפור הכיסוי יהיה זוג שגר בדירה, כאשר היא בחורה צעירה והוא קצין צבא שעזב את אשתו למענה. לגבי השאלה איך נפגש הזוג הוחלט שהסיפור יהיה שהיא הייתה הפקידה שלו בצבא. בנינו את הסיפור. אחרי התייעצות הוחלט שהחוקרת שתבצע את התיק יחד איתי תהיה א. מתאמנת צעירה במשרד. כבר למחרת עקרנו א. ואני לדירה תוך שאנו מקימים רעש רב במהלך המעבר. במדרגות פגשנו באימה של המתלוננת מ. והתוודענו אליה כשאנו מציגים את עצמנו כשכנים החדשים. על א. הוטלה עיקר העבודה להתקרב לאם. הכיסוי של היותי קצין צבא, הסביר את היעדרויותיי מן המקום. שבועיים עברו וא. אכן ביצעה את המוטל עליה והתקרבה לאימה של המתלוננת. ביום שישי הזמינה אותנו אימה של המתלוננת לאכול אצלה ארוחת שישי בציינה כי בתה תהיה בבית והיא תשמח עם א. תכיר אותה. א. שידעה שאסור לה לבוא במגע עם המתלוננת, סירבה בטענה כי ילדי באים לשבת. בשבוע שלאחר מכן הקפידה א. לבלות כמה שיותר עם מ. ואכן ערב אחד ב"שובי" מהצבא מצאתי את א. במטבחה של מ, אשר הזמינה גם אותי לשתות קפה. בעודנו יושבים ומשוחחים נשאלנו כיצד הכרנו ואני מיהרתי לשלוף את סיפור הכיסוי על כך שא. הייתה פקידה אצלי והתאהבנו ועזבתי את ביתי למענה. מ, נפלה בפח ואף ציינה בפנינו כי לבתה ארע דבר דומה, אך לצערה של הבת הוא לא הסתיים כמו אצלנו. תוך כדי הליכה סביב הנושא הבאנו את מ. לספר את הסיפור. מ. סיפרה לנו כי בתה המשרתת כשוטרת במשטרת י-ם, התאהבה בקצין הממונה עליה ואחרי לבטים רבים אף שוחחה עם הקצין וגילתה לו את אהבתה. לדברי האם, הקצין דחה את בתה והסביר לה כי הוא מאוהב באשתו וכי אין לו עניין באישה אחרת. היא ציינה כי הקצין אף דאג להעברת בתה ליחידה אחרת. השתתפנו בכאבה של הבת וציינו כי אנחנו מקווים שליבה יחלים. בשלב הזה החלה מ. נאנחת וציינה כי הלוואי וכך היה הדבר, אולם לדבריה, בתה נפגעה כל כך מהקצין עד שהתלוננה נגדו כי הטריד אותה מינית. עכשיו העניין הסתבך אמרה מ. והן לא יודעות כיצד לצאת ממנו. זה ברור אמרתי לה. השיחה נמשכה ואט ואט דלינו ממנה את כל הפרטים שלהם נזקקנו. כעבור כשעתיים נפרדנו ממ. לשלום ועלינו לדירתנו. מיד התקפלנו מן המקום. כבר באותו הערב, נסעתי לירושלים ומסרתי לחברי את קלטת החקירה במלואה. ר. לאחר שהקשיב לקלטת בהתרגשות רבה, הודה לי ולמחרת כבר העביר את ההקלטה למח"ש. האשמות כנגדו בוטלו באופן מיידי ור. שב לתפקידו. אולם הצלקת שנחרטה בו, תשאר לנצח. כמה שבועות אח"כ קיבלתי מכתב ממח"ש בו הם מודים לי על חשיפת האמת בפרשה. כמה חבל שחוקר פרטי הוא זה שהיה צריך לעשות את עבודת המשטרה.

.... בעולם אידאלי, אמון היה נחלת הכלל ואיש לא היה מפקפק באחר. בעולם כזה לא היו מניעים נסתרים, העובדות היו מתקבלות כמו שנאמרו והציות לחוק היה נעשה מתוך אמונה, כבוד לזולת ורצון ולא מתוך כפיה. בעולם כזה
