תפור עליך כמו כפפה.                         יעל שילה בן-שאול   y not?

תפור עליך כמו כפפה אמרו לה כולם, תפתחי בלוג את כותבת, מצלמת- תפור בול.

מילון הדימויים שיש לה ארגז הכלים  נפתח מיד – עוד תופרים כפפות היום?

האם יש אבא שמנשק בבוקר את האישה והילדים והולך לעבודה לבית החרושת לכפפות?

האם יש אבא שמנשק בבוקר את האישה והילדים בכלל ?

נזכרה שבעצם יש כל מיני כפפות אולי אחת באמת תפורה למידותיה-

כפפות לגננים שלמרות גודל הכפפה והעיסוק הדוקרני מודפסים עליה ציורי עגבניות ,צנוניות חמודות פילפלים ומלפפונים קטנים.

יש כפפות מנתחים המוכרות לה כל כך מסדרות חדרי המיון לפחות כאילו סיימה בעצמה בית ספר לרפואה ,יש סתם כפפות גומי עם ריח של אקונומיקה. אולי בכלל מדובר בתא הכפפות באוטו שיש בו הכל [כל מה שלא צריך אבל שיהיה]מלבד כפפות אולי הוא המגרה החדשה לכול הכותבים למגרה.

פתאום עלו גם כפפות התחרה שסבתא שלה לבשה לבית הכנסת ביום כיפור למרות שבחום ספטמבר בארץ ניתן היה בקלות  לוותר על הפרוטוקול האירופאי המדוקדק, ואז  הופ:קפיצה קטנה לח'ול- נזכרה בחנות בפיאצה אספנה ברומא, חנות של כפפות עור עדינות בשלל צבעים -חנות מיוחדת רק לכפפות  העומדות זקופות  מפתות על המדפים מנפנפות לשלום, על מעמדי העץ המפוסלים בצורת ידיים.

גברת עם תיק ירוק נכנסת להתאים כפפות לתיק, גוון רעל עוד אין לה.

כשמוצרי יוקרה הם  לא מיפוי מהיר, זיהוי קטלוגי מעמדי לפי השם שרקום על  אחוריים של ג'ינס.

אלא ניחוח של ז'ורנאלים ובושם חדש, מסג' ארומאטי לנחיריים של קפה טרי ,מדרכות רטובות של עיר אחרת והבחור שחלף בדיוק על הווספה  עם קצת דמיון יכול כמעט להיות כפיל של מארצ'לו מסטוריאני.

כן אולי זה רעיון- היא תרים את הכפפה,תנסה לחשוב חיובי כפי שממליצים לה, לא  תתבצר בפינה הנוחה  של מי צריך כפפות.

היא תכתוב תצרף תמונות  רעיונות שקטפה בעולם איגדה ושזרה לזרים של אסוציאציות מבנק הדימויים שלה, הבנק היחיד שם אין משיכת יתר. היא המנהלת של  הבנק הזה והתמונות מחייכות אליה ,כמויות עולות על גדותיהם של מגה בייטים המעלים צבעים, ריחות  וזיכרונות מדויקים של  מקומות -נקודות בזמן לפני שיתפוגגו.

 הכנס טקסט כאן