חסמו לכם את הווטסאפ ? את הלינקדאין ?
וואלה - מגיע לכם. אל תכעסו, תכף תבינו !

אם מחר בבוקר WhatsApp יחסמו אתכם,
כמה מהעסק שלכם ייעלם ? שאלה לא נעימה.

אבל אולי הגיע הזמן שנפסיק לשקר לעצמנו:
הוואטסאפ שלנו לא באמת שלנו,
גם הלינקדאין לא, וגם לא ה 24,000 העוקבים שלי לא.

כולנו אורחים במגרש של מישהו אחר,
ולפני שאנחנו מתעצבנים על חסימות והגבלות,
כדאי לזכור משהו:
כשפתחנו את החשבון אישרנו תקנון.
קראנו אותו ? ברור שלא.
(בדיוק כמו שלא קראנו את הכתובה כשהתחתנו)

ואז אנחנו שולחים עשרות הודעות,
חוזרים שוב ושוב על אותן פעולות,
מפעילים אוטומציות, תוכנות צד שלישי,
שולחים בקשות התחברות בכמויות,
ומתפלאים כשהמערכת חושבת שאנחנו ספאמרים או בוטים.

אז כן ! האחריות היא קודם כל שלנו !

אבל יש כאן עוד אמת שאנחנו אוהבים לשכוח:
החברות הגדולות הן לא עמותות לתועלת הציבור,
הן רוצות להרוויח כסף, וכמה שיותר כסף...

לינקדאין היא דוגמה מצוינת לעניין המטרה העסקית:
רוצה יותר יכולות ? תעשה Premium.
רוצה כלי פיתוח עסקי וחיפוש מתקדמים יותר ? Sales Navigator.
יש פעולות ויכולות שמוגבלות בחשבון הבסיסי,
ולחלקן קיימים פתרונות בתשלום, האמת ? זה לגיטימי:
זה העסק שלהם, זה המגרש שלהם, אלה החוקים שלהם.

הבעיה היא לא שהם רוצים להרוויח,
הבעיה היא שאנחנו הפכנו להיות תלויים בהם...
אנחנו אומרים: "הקהילה שלי", "העוקבים שלי", "הקשרים שלי",
באמת שלכם ? הצחקתם את ראבי...
שום דבר לא שייך באמת לכם או לי...

חכו חכו שיחסמו אתכם מחר בבוקר,
מה קורה לעסק שלכם ?
עסק שבנוי רק על WhatsApp, LinkedIn, Facebook או Instagram
בנוי במידה רבה על אדמה שכורה.

ולכן מבחינתי המסקנה פשוטה:
תכירו את התקנון, אל תספימו, אל תתנהגו כמו בוטים,
אל תנסו להתחכם עם המערכות - החבר'ה האלה לא רואים בעיניים !

והמסקנה הכי חשובה:
תבנו גם נכסים וקשרים שלא תלויים לחלוטין בחסדיו של אלגוריתם אחד,
בעיקר את רשת הקשרים האנושית...

ועכשיו בואו נפתח את זה:
כש-WhatsApp או LinkedIn מגבילות אותנו,
האם הן מגינות באמת על המשתמשים מפני ספאם ובוטים ?
או שההגבלות הן גם חלק ממודל עסקי שבסופו של דבר דוחף אותנו לשלם ?
ומי לדעתכם אחראי כשחשבון נחסם - החברה או המשתמש ?

ועוד שאלה אחת, הרבה יותר מפחידה:
אם מחר בבוקר יחסמו אתכם בפלטפורמה המרכזית שלכם,
כמה אחוזים מהעסק שלכם ייעלמו יחד איתה ?