ישנן סיבות רבות לפרידות וגירושין. כשמגיע הרגע בו עולה הנושא מול בן/בת הזוג, אם לאחר מריבות מרובות , שתיקות ארוכות, חוסר שיתוף פעולה, סבל נפשי, כאב, מחשבות קשות, מחשבות על עצמי, מחשבות על הסביבה ובעיקר מחשבות על הילדים.

בנקודת ההחלטה , דברים מתחילים לזוז בקצב מהיר.

כל אחד מבני הזוג מתחיל בסוג של מרוץ מטורף להשגת הדברים שהוא רוצה.

משתפים משפחה, משתפים חברים, מתייעצים עם עו"ד, מקבלים עצות של עשה ואל תעשה, עולות שאלות : מה מגיע לי, איך אחיה, איך אסתדר כלכלית, מה יהיה עם הילדים, היכן אגור ועוד.. האנשים סביבנו כל כך מנסים לעזור – כל אחד מביא את עולמו האישי, מביא את הנקודות החשובות לו מעולם התוכן שלו ונותן את עצותיו.

העומדים להתגרש כל כך זקוקים לחיזוקים הללו ולרוב אין לנו את היכולת לחשוב בהגיון כי אנו מוצפים רגשית, מבולבלים, כועסים, חיים בחוסר ידיעה לפני עתיד לא ידוע, לא ישנים בלילה, כואבים, שונאים, אוהבים ובעיקר בעיקר דואגים ומפחדים.

למעשה, אנו מתחילים בתהליך שגם בו יש הרבה שאלות ושמועות:

היכן לפתוח תיק גירושין.. ברבנות? שאולי תדאג לאישה או לגבר יותר..

בית המשפט לענייני משפחה? שאולי יתנהלו בפתיחות ושוויוניות..

האם יורקים על האישה בטקס הגט?

"יש לי עו"ד תותח/חית שידאגו להוציא מהצד השני כמה שיותר"

ועוד כהנה וכהנה..

למעשה בנקודה זו אנחנו נכנסים לזירת אגרוף ובזירת האגרוף יש רק מנצח אחד.

אדם יפעיל את כל האסטרטגיות, הכוח, המוח והכסף שברשותו על מנת לצאת כשידו על העליונה – ניצחון !!

אבל התחושה הזו היא רגעית וצמודה לתהליך ורק לאחריו מתחילים למעשה להבין כמה דברים מפסידים בדרך.

מפסידים הרבה כסף

מפסידים שלוות נפש

מתעסקים שנים רבות בכעסים ושנאה

מפסידים קשרים טובים עם הילדים, לעיתים עד נתק.

יצר הנקמה הורג, מחסל כל חלקה טובה לקראת פתיחת חיים חדשה.

אבל חברים, עצרו רגע ותחשבו: האם יש מנצח בתהליך? על חשבון מי בא הניצחון הזה? האם באמת קיימת תחושת סיפוק מהדרך? האם כל זה שווה? האם הילדים שלנו יצלחו את משבר הפרידה או יסחבו לעולמי עד צלקות ממאבקם של ההורים? שוב, האם כל זה שווה?

 אפשר לעשות דברים בצורה אחרת.

אפשר לנשום רגע ולהבין שלטובתי האישית ולטובת ילדיי , קיימות דרכים נוספות לסיים את התהליך הכואב בפחות כאב.

גישור זו הדרך!

אשמח לסייע..

מרים קוזי, מגשרת, מתמחה בגישור לגירושין

050-5657992

הכנס טקסט כאן