הורים רבים פונים אלי בשאלה מדוע בני לא משתף אותנו ועונה תשובות כל כך  קצרות?

הרבה פעמים שאנחנו אוספים את הילדים מהגן ומבית הספר ושואלים :"איך היה לכם היום"

התשובה השכיחה ביותר שהורים מספרים עליה: " בסדר" ואתם, מנסים שוב:

"ומה עשיתם היום בגן"? התשובה: "כלום"

"ומה אכלת"? לרוב ישנה שתיקה, או .."כלום"

חשבתם פעם לאסוף אותם מהגן ומבית הספר ולספר אתם איך היה לכם בעבודה ?

איך עבר עליכם היום, מה אכלתם, מה אהבתם, מה היה לכם קשה ...

כדי שילדנו ישתפו ואתנו בנעשה ומה שעובר עליהם במשך היום

מישהו צריך ללמד אותם איך לעשות זאת..והמישהו הזה הוא את/ה !!

אני מאמינה שהלמידה הטובה ביותר קורת דרך מודל, דרך חוויה

בצורה אמיתי וכנה ,תהוו מודל התנהגות ותקשורת כפי שהייתם רוצים שהם יתקשרו איתכם,

 תעשו אתם את הצעד הראשון..

אז עוד היום, כשאתם אוספים אותם, או יושבים לארוחת ערב ביתית.

ספרו אתם  מה עבר עליכם.

מקדו את הדברים שאהבתם, שסיפקו אתכם, ואת אלה שפחות.

תהיו אמתיים וכנים.

 ותראו עד מהרה שהם יתעניינו בכם, ישאלו שאלות, וכעבור זמן לא רב.. יענו לשאלותיכם המתעניינות בצורה פתוחה ורחבה יותר

ככה תייצרו תקשורת ופתיחות וכדי שלא תגדלו מתבגרים שצריך להתחנן אליהם לקצת אינפורמציה, קצת מידע, עכשיו זה הזמן לעשות שינוי, וליצור בבית תקשורת שתספק אתכם ואת ילדכם.

אני מבטיחה!  אם תעשו זאת כמה ימים ברצף, התשובה תשתנה מ-רק "בסדר" .