יפעת אבקסיס - לאהוב אותי מחדש- טיפול רגשי והעצמה / בלוג

להתבגר בתקופה של אי ודאות  או  מה עובר על המתבגרים בשנים האחרונות

 

תסתכלו על מתבגרים ותראו מה עבר עליהם ב-4 שנים האחרונות. 

מאז שנת 2020 הילדים חיים במציאות שמשתנה כל הזמן. 

בהתחלה היתה להם את הקורונה - שנה וחצי של בידוד חברתי, שבה כל המפגשים החברתיים ירדו לאפס, לימודים מתוך מסך, מפגשים חברתיים בתוך משחקי מחשב, ורשתות חברתיות, אינטרקציות בינאישיות שמתבצעות באנונימיות מוחלטת ללא יכולת לראות הבעות פנים, לשמוע אינטונציה וכדומה. חשיפה מוגברת לתכנים ברשתות חברתיות שלא מציגות את העולם כמו שהוא, העולם החברתי שלהם הצטמצם למפגשים בעיקר תוך המשפחה וחוסר חשיפה לעוד ילדים בני גילם.

הם יושבים שעות שלמות במקום לעסוק בפעילות גופנית ובהרבה מקרים התזונה שלהם לקוייה. 

לאחר מכן היתה חזרה לשגרה חדשה, שכללה הרבה מאוד שעות מחשב ועכשיו המלחמה הנוראית הזו ששוב החזירה אותם למסכים, לבידוד חברתי ללימודים חלקיים ועצמאים וכמובן תחושת אי הודאות, הפחד והחרדה מהמצב הביטחוני, אזעקה, פינוי מהבתים אצל חלקם  ועוד.

אז  לפני זה, קצת על גיל ההתבגרות וההתפתחות בגיל זה:

המאפיינים של גיל ההתבגרות כוללים מגוון של שינויים מבחינה גופנית, קוגניטיבית ורגשית, כשאחד מהתהליכים העיקריים שמתרחש בשנים אלו הוא התהליך של גיבוש הזהות העצמית.

במהלך גיבוש העצמי, הילד לומד מי הוא,  ומנסח לעצמו מה הן ההעדפות שלו בנושאים כמו תחומי עניין, מה הם הערכים שלו, מה הן אמונות שלו וכך הלאה. 

תקופת ההתבגרות מאופיינת בהתפתחות מואצת של תהליכי החשיבה. והיכולת להבין לעומק ולאתגר מוסכמות חברתיות, משתכללת.

בגיל זה מתפתחת גם החשיבה הביקורתית ובחינת הערכים והנורמות בבית ובמשפחה.  בחינה זו והרצון לבדוק את העולם מתוך זוית הראיה שלהם גורמים פעמים לוויכוחים רבים ומרדנות מול ההורים. יחד עם זאת, וויכוחים במשפחה הם טבעיים ונורמליים וגם בהם בא לידי ביטוי תהליך גיבוש הזהות העצמית.

בגיל זה מתרחשים גם שינויים רגשיים. בין השאר נחווים הרגשות מאד בחוזקה ומשתנים לעיתים קרובות. 

 בני הנוער מחפשים שייכות חברתית והם מרגישים נוח יותר בקבוצת החברים, לאט ישנה התרחקות מההורים וקיים הרצון למרוד נגד המוסכמות שקיבלו עד היום כמובנות מאליהם. 

המתבגרים שואפים לחוש עצמאות וגם זכאים ליותר מרחב לבדיקה, אך הם בכל זאת זקוקים להורות יציבה וחמה, שתספק להם משענת תומכת וגבולות, ותעזור להם להתארגן ולהגן על עצמם.

תהליך ההתרחקות הזה עוזר לילד בפיתוח מיומנויות חברתיות, בפיתוח העצמאות , הם מתרגלים כניסה לחברה הגדולה שמחוץ למשפחה, לומדים מהי התנהגות מקובלת, איך לתקשר, מהם האתגרים שהם יכולים להתמודד עימם ומה הן היכולות שלהם והחוזקות שלהם. 

בגיל זה בני הנוער בודקים ולומדים לזהות מי הם, מי האנשים שמעניינים אותם, מה התחומים שמעניינים אותם, הם יכולים למצוא את עצמם מחליפים חבורות \ חברים מתוך ניסיון להבין איך הם מתנהלים בחברה שונה ואיזה סוג של חברות מתאים להם.  

הם בודקים את הגבולות של ההורים ושל עצמם, בודקים עד לאן הם יכולים לדחוף, לבדוק ולנסות.   זהו ניסיון לזהות את היכולות שלהם ואת יכולת ההתמודדות שלהם מול ההורים , מול הערכים של ההורים מתוך ניסיון להבין גם את הערכים של עצמם.

ומה קרה בשנים האחרונות?

2020 הביאה את הקורונה שהביאה את הבידוד החברתי.  במשך למעלה משנה ילדים למדו מהבית, המפגשים החברתיים הצטמצמו, האינטרקציות הפרונטליות ירדו למינימום, התקשורת הפכה בעיקר כתובה או דרך מסכים. 

עד שהיתה חזרה לשגרה הגיעה המלחמה שהביאה איתה מלבד בידוד חברתי נוסף גם פחד קיומי, חרדות ודאגה, אזעקות ושיבוש שיגרה מההתחלה. 

בנוסף ההימצאות הארוכה עם ההורים בבית יצרה חיכוכים רבים יותר על רקע הרצון לבחון גבולות ולבחון את הערכים שלהם כשמנגד היתה פחות חשיפה לחברת ילדים בני גילם.

מה שעבורנו המבוגרים נראה חריג , הפך לשגרתי ונורמטיבי עבור הילדים והמתבגרים ש-4 שנים מתוך חייהם היו מלאות תהפוכות.

כתוצאה מכך מתבגרים וילדים רבים פיתוח דפוסים רבים שגורמים לבעיות חברתיות בינהם : 

ביישנות, חרדה חברתית, ביטחון עצמי נמוך, מיומנויות חברתיות ומיומנויות תקשורת בינאישית  חסרות, דימוי עצמי נמוך, דפוסי חשיבה שליליים בהקשרים חברתיים, בעיות בדימוי גוף, הפרעות חרדה ודיכאון.

בין הבעיות החברתיות שילדים חווים ניתן למצוא: 

⦁ מיעוט חברים או מחסור מוחלט בחברים

⦁ תחושת בדידות

⦁ שעמום

⦁ קושי ליצור חברויות

⦁ בריונות

⦁ העדר סיפוק מקשרים חברתיים

⦁ דחייה חברתית

⦁ נטייה לריב

⦁ שיימינג, ובפרט ברשתות החברתיות ובפלטפורמות הדיגיטליות

טיפול רגשי והנחיית בני נוער
 ב

מפגש עם המתבגרים  צריך להבין את הקושי כפי שהוא נתפס על ידי המתבגר. פעמים רבות יהיה פער בין הקושי כפי שיוגדר על ידי ההורים , לבין האופן שיוגדר על ידי המתבגר. 

במקרים רבים נשתמש בכלים עוקפי מודע כמו משחקים, קלפים, ציור, בישול  ועוד. באופן כזה ניתן להעלות את התת מודע באופן עקיף. ולא ישיר כמו בשיחה. בשיחה יעלו פעמים רבות התנגדויות ורציונליזציה.

בתהליך העבודה המתבגר ילמד לזהות בהתנהגות שלו דפוסים שאינם אפקטיביים ואינם מקדמים אותו למטרה שלו. העבודה תהייה על הבנת אחריותו של המתבגר על התנהגותו ועל הדברים שקורים לו. 

נעבוד על זיהוי ודיוק המטרה שירצה להשיג. המטרה יכולה להיות חיזוק הביטחון עצמי, יחסים טובים עם ההורים, יחסים טובים עם חברים, הצלחה בלימודים ועוד ועוד.

תוך כדי התהליך  המתבגרים יכירו את היכולות שלהם, מה הם הכוחות שלהם. קיימת עבודה רבה על  פיתוח ושכלול היכולות שלהם ותיעול אותן יכולות להשגת המטרות שהגדירו. 

המתבגר לומד כי לכל סיטואציה יש מספר זויות לראות אותה, נזהה עמדות שונות  ועל כן אפשרויות תגובה רבות ומגוונות. הוא ימצא את הדרך הטובה ביותר עבורו להגיב ולהתמודד עם אתגרים.

נעבוד על תפיסות שגויות שיש להם על עצמם שמונעים מהם להתקדם ולהשיג את מטרותיהם ונחליף אותם באמונות ותפיסות מקדמות.

המטרה העקרית של הטיפול הרגשי הוא לפתח אצל המתבגרים תחושת מסוגלות,ערך עצמי ותחושת שליטה. כך שגם באתגרים חדשים ולא מוכרים תהיה בהם היכולת להתמודד ולזהות כיצד הם צריכים לפעול ואיך יתמודדו עם כל תוצאה שתתקבל.

תהליך הליווי הרגשי יעזר לו בין היתר גם לרכוש חברים ולהשתלב באופן מספק בחברה.

הכלים שעולם ה NLP  מביא מאפשר לאותם מתבגרים לייצר לעצמם מקום בטוח, תחושת ביטחון ותחושת משמעות ומטרה.

יפעת אבקסיס

לאהוב אותי מחדש

 

טיפול רגשי והעצמה

050-7613406