"ואם עוד לא מחר אז מחרתיים...."
זו לא רק שורה בשיר, זה גם המוטו שלי לחיים.

והנה פרדוקס בנושא דחיינות:
כבר אחרי הסדנה המאלפת של פיני ידעתי שאני הולך לכתוב חוות דעת מפרגנת.
פשוט כי מגיע לו! על שחשף במילים פשוטות את המכניקה של הדחיינות,
וגם את הדרכים להתמודד עמה.

אממה... מי שמגיע לסדנה שעוסקת בדחיינות, כנראה סובל ממנה בעצמו.
אז נחשו מה, לקח לי קצת זמן לכתוב את חוות הדעת הזו. שלא לומר כמה וכמה שבועות...
אבל היי, בסופו של דבר התמודדתי עם הדחיינות ועשיתי את זה! כתבתי חוות דעת!

את השוונג הזה ניצלתי גם כדי לעשות סדר במיילים ובערימות הניירת
(שמתחתיהן גיליתי שיש קצת שולחן)...
אם זו לא הוכחה חותכת לכך שהכלים של פיני עובדים, אל תקראו לי דחיין...

תודה גדולה פיני שהפגשת אותי עם ארגז שלם של כלים!
מעבודה בציר הווה עתיד – ועד הצעד הראשון שהכי חשוב לעשות בדרך לביצוע המשימה.
ניסיון אישי – הם פשוט עובדים.