עוד רגע זה כאן… החזרה (המבורכת) לשיגרה! אחרי חופשת קיץ דביקה ולא נגמרת ואחרי חופשת החגים שהפעם באמת נראית ארוכה מתמיד… אנחנו מתחילים לראות את האור ומוכנים לפרק הבא בהתארגנות לשנת הלימודים הקרובה והוא בחירת חוגים. אנגלית? ריקוד? כדורגל? תיאטרון? רובוטיקה? גלגליות? אולי שחיה? מבחר החוגים מטורף, הכל נשמע כל כך קורץ ומפתה, הילדים מתלהבים ונמשכים לכל הכיוונים ואנחנו נכנסים לסחרחרת… אז איך בוחרים חוג?!? 1. לפני שבוחרים חוג כדאי לשאול את עצמנו מה מטרת החוג עבור הילד שלנו. חשוב לזכור שחוג הוא פעילות אקסטרה שאינה בגדר חובה (לעומת לימודים בבית הספר) ואמורה לספק לילד חוויה מהנה ומעשירה, הן בתחום הספציפי הנבחר (ריקוד/ספורט/אמנות וכו׳) ולא פחות חשוב מכך, בתחום החברתי. זו הזדמנות נפלאה להתנסות בקשרים חברתיים מחוץ למסגרת הפורמלית, להציג צדדים נוספים של אישיותנו, להרחיב את המעגל החברתי, לשחרר מתח ובעיקר- להנות! כאשר הורה כופה על ילדו לעסוק בפעילות שלא במסגרת לימודי החובה, הוא בעצם מתעלם ממטרת העל של החוג ובעצם מנסה לכפות על הילד את המשך לימודי החובה של בית הספר. אז המסקנה הראשונה שלנו היא- חוג הוא בחירה ולא חובה. 2. הורים רבים מאמינים שהם יודעים טוב יותר מהילד שלהם למה הוא זקוק ומה יקדם אותו ובכך מקטינים את הילד ומגבירים את תחושת התסכול וחוסר השליטה של הילד. האם הילד ייצא נשכר מההשתתפות בחוג שנכפה עליו על ידי הוריו? כנראה הרבה פחות ממה שנדמה לנו. ההורה יכול להציע לילד מגוון אפשרויות, לנסות להסביר את היתרונות של כל בחירה ובסוף לתת לילד את זכות הבחירה. כאשר הילד מרגיש שהוא בחר, הוא יטה לשתף יותר פעולה ופחות להתנגד. 3. כאשר הילד כבר בחר בחוג לבחירתו, חשוב להסביר לו ולהכין אותו לקראת הבאות. האם הוא יצטרך להתאמן במשך השבוע? האם החוג מחייב בתלבושת מסויימת? האם יהיו תחרויות במהלך השנה? הכנה מראש היא מפתח להצלחה, היא מפחיתה חרדה ומעודדת שיתוף פעולה. 4. במידה וניתן להשתתף בשיעור לדוגמה, מומלץ להתנסות במפגש בודד לפני שמתחייבים. כך הילד יידע בדיוק במה בחר, מיהו המורה ומה עושים בחוג. התנסות בלתי מחייבת כזו מפחיתה אף היא חרדה ומאפשרת לילד בחירה מושכלת. 5. לאחר שהילד בחר בחוג שמצא חן בעיניו כדאי לנהל איתו שיחת תיאום ציפיות. האם הוא מחוייב להגיע לכל המפגשים? מה יקרה אם לא יתאמן במשך השבוע? מה יקרה במידה ויחליט לבסוף שהחוג הזה הוא לא כמו שחשב יירצה לפרוש? תיאום ציפיות מאפשר שיח בריא עם הילד ומבטיח שיתוף פעולה בהמשך. 6. לאחר שהילד נרשם לחוג לבחירתו, התנסה בפעילות מספר מפגשים והחליט פתאום שהוא לא מעוניין להמשיך- הורים רבים מתקשים לקבל את התנגדות הילד להמשיך את השתתפותו בחוג ומכריחים את הילד להמשיך ולהתמיד גם אם הוא מתנגד. זה נכון שאנחנו מעוניינים ללמד את הילד את ערך ההתמדה והאחריות, אך מנגד המטרה שלנו היא לאפשר לו למצוא את התחום שמעניין ומושך אותו. איך ניתן לבחור אם לא נתנסה? אפשרו לילד לטעום ממגוון חוגים עד אשר יימצא את ״החוג שלו!״ המקום בו ירצה להשקיע, להתנסות ולהרחיב את ידיעותיו. ברגע שיימצא את החוג הנכון כבר לא תצטרכו לדחוף ולשכנע- הילד יילך בשמחה וישקיע במה שיידרש מתוך מוטיבציה פנימית. 7. במידת האפשר, רישמו את הילד לחוג שבחר ותתחייבו לסימסטר אחד בלבד ולא לכל השנה. במידה והילד מוכן להמשיך להגיע לחוג עד סיום הסימסטר שעליו שילמתם- מצויין! אם הוא מתנגד- הניחו לו. בסימסטר הבא יוכל לבחור שוב חוג לבחירתו. 8. כמו שאנחנו נרצה לעודד את ילדנו אשר טעם מאכל חדש (גם אם לא אהב...) על עצם הנסיון והפתיחות לטעום, כך חשוב לעודד את הילד על ההתנסות שלו בחוג חדש, גם אם לבסוף בחר שלא להמשיך בו. עידוד על היציאה מאיזור הנוחות, הפתיחות, האומץ והרוח הספורטיבית. עידוד כזה יבטיח שהילד ימשיך ולא יפחד להתנסות שוב. זכרו- כשיימצא את החוג הנכון עבורו המוטיבציה כבר תהיה פנימית. 9. במקום לנאום לילד הפורש, לשדר לו את אכזבתנו ותסכולנו מבחירתו, חשוב לעצור ולנסות להבין ביחד איתו מה הוביל אותו להחלטה. האם הפעילות עצמה? או דווקא הילדים או המורה? האם האתגר היה גדול ומאיים מידי או אולי התנאים הפיזיים הם אלו שהכריעו את הכף? החשיבה המשותפת לאחר קבלת ההחלטה לפרוש תסייע לילד וגם לכם ההורים ללמוד מההתנסות הזו ולהתקדם לקראת מציאת החוג שהתאים ביותר עבור הילד שלכם. 10. זכרו- רוב הילדים/ות שמשחקים כדורגל לא יהפכו כנראה למרדונה הבא, רוב הילדים/ות שרוקדים בלט לא יופיעו על בימות העולם ועדיין- הערך המוסף של השתתפות בחוג- מציאת התחביב בו ירצו להשקיע, תחושת הסיפוק, האחריות שמתלווה לבחירה, החדווה בפעילות מרחיבת אופקים בסביבה תומכת ומכילה, המפגש הבלתי אמצעי עם ילדים אחרים ועוד- כל אלו הם סיבות נפלאות לא להתייאש ולעזור לילד שלנו למצוא את החוג שהכי מתאים לו! בהצלחה! ואם אתם ו/או ילדכם בוחרים כרגע לא להשתתף בחוג מכל סיבה שהיא- זה בסדר גמור! כאשר התנאים יבשילו והילד יתבגר מעט וירצה לנסות מומלץ לתמוך בו בעדינות ולזכור- השמים הם הגבול! מאחלת לכל הילדים חזרה לשגרה זהירה, התנסויות מהנות ומעשירות, הרבה חוויות וכיף!