תקופת החגים קרבה ובאה עלינו לטובה , התוכניות כבר בעיצומן וכמוהן גם ההכנות.

מתחילים לבדוק ולשאול עם מי נחגוג השנה? אצל ההורים שלך או שלי? והאם זה משנה בכלל איפה נרגיש הכי פחות בודדים?

כחלק מההכנות כולם עסוקים את מי להזמין לארוחת החג? השנה יזמינו גם את הדודים מהדרום ואת הדודה מהצפון, שיהיה הרבה אור ושמחה.האם נאכל בסט שנקנה רק בשנה שעברה או שנקנה סט חדש? איזו ארוחה נרכיב? 

ואתם, המחשבות שלכם בכלל בכיוון אחר, על מה כל המהומה של החג ? את מי זה מעניין בכלל?

גם ככה האוכל לא טעים ! ובטח שהסט של האוכל לא מעניין אותי ! וכמה אנשים יגיעו ? זה ממש לא חשוב, השמחה והאור הם לא חלק מחיי עכשיו וגם כך אף אחד לא יצליח להצחיק אותי או לגרום לי (להיות שם) להרגיש חלק מהחגיגה.

לברך על תפוח בדבש ? חה, חה, חה... כל כך מר לי בפה ובנשמה וזה מחלחל לי בגוף אז איך התפוח או הדבש ימתיקו את ההרגשה וימחקו את הכאב?

אנחנו מנסים להיכנס להריון ! רצינו להגיע עם הילד משלנו ! בחג הקודם כבר בירכו אותנו ואיחלו  לנו שבשנה הבאה נחבוק תינוק , ומה ? אנחנו שוב באים לבושים יפה, מחויכים ובפנים כמעט מתפוצצים מהבכי שהצטבר בדרך לארוחה. מבחינתנו, לא עמדנו בציפיות. שוב אכזבנו. שוב נשמע: "בקרוב אצלכם ובטוח שבשנה הבאה תהיו לא רק עם אחד- עם תאומים !"

הלוואי ולא היינו באים ! מה אנחנו צריכים  לראות את כל ההתפתחויות אצל האחרים – את בת הדודה ששוב כרסה בין שיניה או את התינוק המתוק של צילה ואילו אנו נשארנו תקועים.

מתסכל אותנו לראות ולדעת שאנחנו התחתנו לפני ליאת ורונן ואנחנו היינו צרכים להיות עכשיו בחודש השלישי ולא הם ! וגילה ואורי שרק בחג הקודם הכריזו שזה הזמן שיהיה אח חדש לבן  שלהם (שהוא רק בן שנתיים והנה), הם מגיעים עם תינוקת החדשה. איך ? איך הם עושים את זה ? מה לא בסדר אצלנו שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים ילד וכולם רוצים יחד איתנו, ולנו זה לא קורה?

למי אתם מפנים את השאלה או הבקשה ? מיהו או מי הם בדיוק האנשים שחשבתם שיכולים לענות לכם על כך ? בטח היא כבר נשאלה על ידכם מספר פעמים, אבל האם אי פעם קיבלתם תשובה שתספק אתכם ?

התשובה איפה, נמצאת אצלכם. רק אצלכם!

אני רוצה לשתף אתכם במשל שמצאתי בספר ."שיחות עם אלוהים" . (ניל דונאלד וולש)

פעם הייתה נפש שהכירה את עצמה וידעה שהיא האור. זאת הייתה נפש חדשה, ולפיכך תאבה הייתה להתנסות. "אני האור", אמרה הנפש, "אני האור". אלא שכל ידיעה וכל אמירה לא יכלו למלא את מקומה של ההתנסות. בספרה שממנה צצה הנפש הזאת, לא היה דבר אלא האור. כל אחת מהנפשות הייתה נשגבת, כל אחת מהנפשות הייתה מופלאה וכל אחת מהנפשות זהרה בזוהר האור הכביר שלה. וכך הייתה הנפש הקטנה שלנו נר בשמש. בקרב האור הנשגב ביותר – שממנו הייתה הנפש חלק – הנפש לא יכלה לראות את עצמה כפי שהיא ולא יכלה להתנסות בעצמה ולבחון מי היא באמת.

הדברים התגלגלו כך שהנפש הזאת ערגה וערגה להכיר את עצמה. וכה עצומה הייתה ערגתה, עד כי יום אחד אמר לה ריבונו של עולם: "האם את יודעת, נפש קטנה, מה את צריכה לעשות כדי להשביע את ערגתך? "

"מה, מה, אלוהים ? אני מוכנה לעשות כל דבר ! " אמרה הנפש הקטנה.

"את מוכרחה להיפרד מאיתנו " השיב  "ואחר כך את מוכרחה לזמן אלייך את החושך".

"מה זה חושך, הקדוש בקדושים? " שאלה הנפש הקטנה.

"מה שאת אינך", השיב , והנפש הבינה.

וכך עשתה הנפש. היא ניתקה את עצמה מהכול, ועברה לספרה אחרת. ובספרה הזו היה לנפש את הכוח לזמן לצורך ההתנסות שלה סוגי חושך שונים וכך עשתה.

אלא שבעיצומו של החושך זעקה הנפש: " אבי, אבי, למה עזבתני? "

לפיכך היה האור על פני החושך, ואל תקללהו. אל תשכחו מי אתם כאשר אתם מוקפים במה שאתם לא, אלא תנו שבח לבריאה, גם אם אתם חותרים לשנותה.

דעו לכם, כי הדבר אשר אתם עושים בעת הקשה שבניסיונותיכם, יכול להיות הגדול שבניצחונותיכם. ההתנסות שאתם יוצרים היא הצהרה, מי אתם ומי אתם רוצים להיות.

המשל על הנפש הקטנה ועל השמש מבקש מכם להיטיב ולהבין מדוע מצב העולם או הדברים הם כפי שהם וכיצד הם עשויים להשתנות כהרף עין, כאשר כל אחד מכם ייזכר באמת האלוהית של המציאות הנעלה ביותר שלו.

יש אנשים הבוחרים לחדש ולהתחדש בסלון חדש, פינת אוכל חדשה, לצבוע שוב את הבית ולטפל בגורמים "חיצוניים" ומה עם ההתחדשות של הפנים שלנו ? האם אנו יכולים לגייס את המשאבים הטמונים בתוכנו על מנת לגרום לחדשנות פנימית ?

האם יותר קל לקחת הלוואה או לשלם על הסלון בתשלומים ? האם יותר קל לחיות ברחמים עצמיים ולהפנות לעצמכם  את המחשבה של "לו היה לי..." ? או "לו הייתי...?" ולמה להם יש ולי אין ?

חשבתם פעם איזה רווח או הפסד יש לכם מהעיסוק במחשבות המעכבות ? חשבתם כמה אנרגיה דרושה לשם כך?

ואומר, שאתם צריכים לפנות אל המחשבה הנעלה ביותר שלכם, אל עצמכם. תארו לעצמכם אתכם, כפי שאתם עשויים להיות, לו חייתם את המחשבה הזאת מידי יום. תארו לעצמכם מה הייתם חושבים, עושים ואומרים ואיך אתם הייתם מגיבים למה שאחרים היו אומרים ועושים.

תובנה שלי שמבוססת מניסיון החיים שלי :  (כזוג שהוגדר כ: "לא מוסברים") ואין לה שום ביסוס מחקרי.

לא פעם הרהרתי במחשבותיי : אני מייצרת זקיקים רבים, לבעלי יש זרע באיכות טובה, יש לי עוברים המקבלים ציונים טובים ומתפתחים יפה בצלוחית, אז למה כש"משתילים" אותם לתוך גופי הם אינם נקלטים ?

היום, לאחר שנחשפתי באימון לאלמנט ניתוח מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה הרהרתי לעצמי שכשהתאים היו בזכות עצמם , הם יצרו את מה שנמצא במסגרת יכולתם, כלומר הם היו בעשייה שלהם ובאנרגיה חיובית , הם היו במקום של "מהפנים החוצה" במעגל ההשפעה .

ואילו כאשר הם הוחזרו לגופי בציון המעולה שהם קיבלו והיו להם הסיכויים המעולים ביותר להשתרש וגם התנאים האחרים אפשרו זאת , הם הושפעו מגורמים נוספים שנוצרו בהתאם לחשיבה בה נמצאתי ואותה השרשתי בתוכי. הם עברו להיות מושפעים מהמצב הרגשי שלי . המצב הרגשי הוא  הרכב כימיקלי  שנוצרים בהתאם לרגש, וכשהגוף מקבל מנה יפה של אותם מסרים שוב ושוב הוא מתרגם אותם לרמה פיזית היכולה להתבטא בכשל פיזי .> מעגל הדאגה אליו הם נכנסו, צמצם את איכותם ופגע גם בתנאים האחרים שגרמו לחוסר הצלחה של התהליך כולו.

יש זקיקים. יש ביציות. יש זרע. יש עובר יפה.מצוין !! אזי יש לכם הזדמנות ללמוד מהניסיונות הקודמים שלכם ולשאול את עצמכם מה לא עבד לנו בניסיון הקודם? מה חסר היה שם כדי שתהיה לנו תוצאה מעולה בתהליך הנוכחי ?

תהליך הבריאה מתחיל במחשבה. מושג > תפישה > הדמיה. כל מה שאתם רואים, היה פעם מושג של מישהו. לא קיים בעולמכם דבר שלא התקיים תחילה כמחשבה טהורה. הדבר נכון גם בנוגע ליקום. 

מחשבה היא המישור הראשון של הבריאה. אחריה באה המילה, כל מה שאתם אומרים הוא מחשבה שבאה  לידיי ביטוי. המילה היא בעלת יכולת הבריאה והיא משגרת אל היקום אנרגיה של בריאה. מילים הן דינמיות יותר ממחשבה (יש האומרים שהן גם בעלות יכולת בריאה רבה יותר), מפני שמילים הן רמת תנודה שונה ממחשבה. הן מתערבות ביתר עוצמה במהלכו של היקום, משנות אותו, הופכות אותו ומשפיעות עליו. מילים הן המישור השני של הבריאה ואחריהן בא המעשה.

מעשים הם מילים בתנועה, מילים הן מחשבות שבאו לידיי ביטוי. מחשבות הן מושגים בהיווצרות. מושגים הם אנרגיות שמצטרפות יחד. אנרגיות הן כוחות משוחררים, כוחות הם יסודות קיימים. יסודות הם חלקיקים של אלוהים, חלקיקים מהכול, מהחומר שממנו עשוי כל דבר.

כדי לפתור בעיה / דילמה הנמצאת בחייכם , עליכם לשנות את רמת החשיבה בה אתם נמצאים כעת.

בפרוס השנה החדשה הבאה עלינו לטובה אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם שנה של התחדשות, חדשנות, פוריות, אהבה, שלווה, הקשבה.

מזמינה אתכם להתחיל מבראשית.