אני רוצה להודות על השפע שפקד אותנו עם הגיעה של בתנו לחיינו. עכשיו צריך ללמוד איך להביא אותו לעוד מקומות בחיים שלנו.

הטריגרים

מספר אירועים גורמים לי להודות על דבר מאוד משמעותי שקרה לי השנה. יש הרבה דברים שאני יכולה להודות עליהם אבל אני בוחרת אחד משמעותי. אולי אשפיע על עוד אנשים לעשות זאת. הלוואי והרבה אחרים היו יודעים להודות לזולת על עזרתם ותרומתם. זה עושה טוב לשני הצדדים. זה מנקה. זה מביא עוד טוב לקיים.

בריאות. שמחה. התרגשות.  

השתתפנו בערב הוקרה לחיילי המילואים של חיל הרפואה. גם בנות הזוג היו מוזמנות. לארוחה והצגה. נדיבות. בערב זה אחד המפקדים שעלה לבמה פתח את נאומו במילים: "אני מודה, מודה, מודה". למרות שמקורו של המשפט ב- "ארץ נהדרת" (חיקוי של עזאם עזאם), המשפט היה חזק ונחרט בזיכרוני. 3 פעמים אותה מילה. המשמעות מקבלת חוזק אחר. הכוונה ברורה. גם אני רוצה.

שנת תשס"ח מסתיימת ובפתחה של שנה חדשה אני מוצאת לנכון לברך על כל הדברים הטובים שנפלו בחלקי בשנה האחרונה. אחד מהם הוא השפע שאני חולקת בזכות הולדתה של בתי.

זו הייתה שנה מופלאה עבורי בה למדתי הרבה דברים על עצמי. אני נוהגת לסגור שנה, להסתכל על מה שהשגתי, מה למדתי, איפה התקדמתי, השתפרתי, התפתחתי ולקבוע לי מטרות חדשות לשנה החדשה שבפתח. בכוונה אני מסתכלת על הדברים החיוביים. אם שאלתם את עצמכם למה? זאת מכיוון שאני מאמינה שחלק מצמיחה הוא לדעת לפאר ולהוקיר את עצמך. בגבולות הצניעות. שלא תחשבו שמגלומניה פקדה אותי.

להגיד תודה על מה שקיבלתי הוא מעשה מבורך. שום דבר לא מובן מאליו. לא מובן מאליו שאנשים יתנו ולא מובן מאליו שדברים יגיעו דווקא אליי. גם לא מובן מאליו שאני אקבל אותם אוטומטית. יכולתי להגיד שלילדה הראשונה אני רוצה לקנות הכל חדש ולתת תרומה. כדי להשקיט את המצפון מכיוון שענף התינוקות סובל מאינפלציה בדיוק כמו ענף החתונות, אתם מתרצים לעצמכם ואומרים: טוב זה יהיה גם לילד הבא. עאלק.

מי באמת צריך את בגדי המותגים ? את הכסא המתנדנד עם מערכת שמע קולנוע ביתית ? אני אשמור את הכסף שלנו בדן חסכן.

שפע

אני רוצה להודות על השפע שנכנס לביתי בזכות לידת ילדתי הראשונה. אני ובן זוגי לא היינו מאלה שצריכים שיהיה הכל חדש לילד שלנו. ההיפך. אנו רואים זאת זכות להשתמש בקיים הנמצא כבר בעולם, כל עוד הוא במצב טוב. דומה הדבר לקניית ספר. אעדיף תמיד לקנות ספר בחנות יד שנייה מאשר חדש. ההיסטוריה של הספר מוסיפה לאופיו ולמתיקותו.  כך שגם עלותו הנמוכה יחסית וגם שיוכו האנונימי מעלים לי את הנאת הקריאה בו. לקבל ציוד יד שנייה זה אותו דבר תחושתית. לכן הזמנו בהיותי בהריון את כל הציוד, לא מחנות תינוקות יקרה להחריד ולא משנה באיזה יישוב היא ממוקמת כי יש מספר חנויות שנחשבות לזולות יותר אך עדיין דורשות הלוואה בבנק, אלא מכל הסובבים אותנו ומהמעגלים שמקיפים את הסובבים אותנו (מאלה לא ביקשנו ישירות, הבקשה התגלגלה לבד...). הזמנו בקול ובלב.

לא תאמינו, הבקשה פעלה כקסם. שקיות וחבילות התחילו לזרום לבית הוריי והורי בן זוגי. חברתי הטובה משחר ינקותי התקשרה להציע עגלה ועוד מוצרים יקרי ערך. מתנה ענקית. קיבלנו כל כך הרבה שהאמהות עמלו כמה שבועות, במהלך ימי החורף הקרים, לכבס ולייבש דברים לקטנטונת. לכו תזכרו איך מקפלים בגדים בגודל אפונה.

אני פותחת את הארון של הקטנה (כן כן קנינו עבורה ארון בנפרד) ורואה את השפע שיש לילדה הזאת, שהגיע למשפחה הכל כך טרייה שלי. שפע שלא ראיתי כדוגמתו בחיי. ערימות של גופיות, מכנסונים, עם רגל, בלי רגל, קיץ, חורף, שמלות ושמיכות. איזה יופי. ברכה. הילדה גדלה כל כך מהר שכל פריט לבוש מספיק לתקופה קצרה וצריך לעבור הלאה. יש לה אבא ואמא גבוהים ולכן מידת הבגדים שלה אינה תואמת מזמן את גילה. היא מקדימה. המכנסיים הארוכים בלי הרגלית הפכו להיות מכנסי שלושת-רבעי. חמסה עליה. לכן כשיש הרבה בגדים בארון זה כיף. התחלופה היא גבוהה. שלא לדבר על החורף הקרוב בו הכביסה אינה מתיישבת מהר. לנו יש מספיק. גשם בוא, רד עליי.

אחזור לרגע פתיחת הארון בו אני נרגשת לראות את הדברים שקיבלנו. אני מתלהבת. אני מודה על המזל שנפל בחלקי. אני מודה על העושר הזה. אני מודה לכל אותן חברות / חברות של אמא / דודות שעזרו לנו לנחות ברכות.

אני מודה לשתי הסבתות שטרחו, עמלו, עבדו בהכנת החבילות ולסבים שטרחו להעביר אותם אלינו ותמכו בסבתות.

זה גורם לי לדעת שיהיה בסדר. שדברים יסתדרו. שנסתדר כלכלית גם עם הוצאות של ילדים קטנים. הרי מתישהו יגיע הבא, לא ?

תעבירי את זה הלאה

זו מצווה גדולה.

היה לי טבעי ביותר להעביר לחברתי שזה עתה ילדה, חבילות בגדים לילדה הראשונה. להעביר ל-2 חברות מעילים לחורף הקרב. מבחינתי , עשו לי טוב ואני מעבירה הלאה... ועושה להן טוב.

וכל פעם שאני פותחת את ארון הבגדים של הקטנה אני אומרת: "מודה, מודה, מודה." ומחייכת.

ציטוט השבוע:

" לכולם יש שפע תירוצים לכעס ולאומללות, ומעט צידוקים לאושר. "

- גבי ניצן - "באדולינה"