לֶה קוֹרְבּוזְיֶה - 17 מהמבנים שתכנן נכנסו לרשימת המורשת של אונסק''ו..

לֶה קוֹרְבּוזְיֶה היה מהראשונים שפתח את הראש וניצל את היתרונות העצומים שיש לבטון - השימוש בבטון הוא שאיפשר לפרוץ גבולות באדריכלות החדשנית והמודרנית!

היו לו מספר עקרונות לבנייה החדשה שהתבססו על בטון:
- בניה על עמודים - ע"י עמודי בטון פנימיים נוצר חלל תחתון פתוח ועם תחושה אוורירית.
- חלונות אופקיים המכניסים אור ואוויר אל החלל.
- קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים.
- ניצול הגג - מרפסת גג לבילוי וגינון.



לֶה קוֹרְבּוזְיֶה אמר "החומרים העיקריים של תכנון ערים הם השמש העצים הברזל והמלט, בסדר חשיבות זה של הדברים",
והוסיף, "הרחוב כפי שהכרנו אותו עד עתה נעלם. כל הפעולות שאנו מכירים מתרחשים בביתם של האנשים, בפארקים, בינות לעצים, בעיר הירוקה.....כל התושבים צריכים לגור בסביבות שיש בהן שמש ואפשרות להביט החוצה לעצים, לנוף"


בתחילת המאה ה - 20 היו שתי אסטרטגיות של תכנון עירוני עיקריות והתפרסמו כיוון שהשפעתן הפכה לגדולה על הסביבה הבנויה עד היום...
1. אסטרטגיית ״עיר הגנים״ על-ידי מתכנן הערים והתיאורטיקן אבנעזר הווארד.
2. אסטרטגיית "עיר העכשווית" של לֶה קוֹרְבּוזְיֶה.



לֶה קוֹרְבּוזְיֶה האמין בקדמה, ברכב הפרטי, בתיעוש מלאכת הבנייה.

האסטרטגייה שלו התבססה על ריכוז גבוה של אוכלוסייה במגדלים שימוקמו בלב פארקים ירוקים ובבלוקים מבונים ששטחים פנויים רבים מפרידים ביניהם.
חשיבה על תנועה של כלי רכב פרטיים ויצירת הפרדה בין תנועת הולכי הרגל מתנועת המכוניות למניעת תאונות.
לֶה קוֹרְבּוזְיֶה הציע להעביר את מרכז העסקים הראשי מריכוזי המגורים למניעת זיהום ולהוציאם אל מחוץ למרכז העיר..


החשיבה כי עיר "ירוקה" היא עיר שנאלצת להתמודד עם בעיות הזיהום המקומיות של העיר התעשייתית. כמובן מאז השתנתה הגישה..

אך זה ברור כי הירוק של אז הוא לא הירוק של היום...


למרות כל הסופרלטיבים, יש שמאמינים שדרכו של לֶה קוֹרְבּוזְיֶה יצרה הרבה בעיות סביבתיות בערים בהן השתמשו ברעיונותיו ובאסטרטגיה התכנונית שלו ושההשפעות שלה עדיין קיימות.


מורשתו של לֶה קוֹרְבּוזְיֶה עדיין חיה ובועטת,
יש להניח כי עוד תשפיע על אדריכלים גם לעוד דורות...


יום ירוק ונפלא!