שמי ליאור ואני אימא לשני ילדים עם צליאק -תמר, אמיר וירון שנהנה מהכל.

ב-2006 גילו לבני אמיר בגיל שנה ו-10 חודשים שיש לו צליאק.

כמו כל אימא טובה מתחילים להבין את המשמעות.  קונים לחמים ,עוגיות של כל החברות ,ואמיר טועם ולא ממשיך. העוגיות שקניתי העלו עובש.

לאט לאט התחלתי לאפות. בהתחלה עוגיות ועוגות. ניסיתי להבין את משמעות הקמחים ואיך הם עובדים בשילובים שונים. הלחם יצא מזעזע. אם הוא היה נופל לי על הרגל  סביר שהרגל הייתה נשברת .

לאחר שנה התגלה שגם לבתי  תמר בת ה-9 יש צליאק וכן לבעלי.

זה משנה הכול בבית. ניסיתי לאפות לחמים שונים. תמר הציבה רף מאוד גבוה.   רק לאחר "שערבבתי"  מתכונים  מכל מיני מקומות ואחרי המון ניסיונות הצלחתי.

היום אני אופה לבני ביתי כמעט הכול. לחמים ,לחמניות, פיצות ,פיתות זעתר, מבחר של עוגיות, עוגות שהמתכונים שלהם באו ממתכונים רגילים ששונו והותאמו ללא גלוטן וחומרים משמרים.

אני אופה מחומרים איכותיים וטריים וכן ממשיכה לנסות דברי מאפה שונים בהתאם לחגים לעונות וכמובן ההשראה.

החלטתי שאפתח עסק ושמו יהיה כשם ילדי –אמיר התמר

ליאור ארד

אפיה בלי גלוטן וחומרים משמרים