***********דרך שסופה ידוע מראש . "הזמן הוא דבר נפלא. הוא בחינם ויש ממנו בשפע, ולמרות זאת אין בו די ותמיד מבקשים ממנו עוד." אשור. . "המפקד!" שני השומרים שהסתובבו עד עתה חסרי- מעש מנקודת ביקורת אחת לשנייה ונשקם האישי מיטלטל בחופשיות בגובה מותניהם, הבחינו בנו בעודנו עולים בנחת במעלה המדרגות שהקיפו את רחבת האגודה להגנת החי והצומח, אותתו בבהילות לעבר צמד שומרים נוסף שנע לעברנו בזריזות, וכל הרביעייה נעמדה כחיץ בינינו לבין המחסום שמאחוריהם. כעת היה נשקם האישי מונף לעברנו באיום. קצין המשמרת התורן ששמע את קריאותיהם הוציא את ראשו מחדר המשמר לראות מדוע נקרא, קפא לרגע מתדהמה במקומו, ומיד רץ לעברינו אוחז בידו האחת בנשקו שלא יטלטל לצדדים, ובידו השנייה מנפנף לשומרים לחזור לעמדותיהם, עצר מולנו ברקיעת רגל, והניף את נשקו בהצדעה הקנה מורם בזווית חדה לרקיע. עיניו שלרגע הביטו בעינינו הושפלו לקרקע, והוא נראה כעומד להתעלף מהבהלה שכה הורגלנו אליה כאשר הפעלנו את מחולל- הצורות האישי שלנו לדמויי תושבים של כוכב הדרוגויים. הוא ציפה למבקרים, הודיעו לו כמובן מראש על בואם של זרים, אבל הוא בהחלט לא ציפה לנו, לא לקצינים מכוכב הדרוגויים, הגזע שנחשב כגזע הרצחני וחסר הרחמים ביותר בכל היקום המוכר. אפילו