שלום שמי עינת קורן ואני עובדת סוציאלית קלינית מטפלת פרטנית בילדים מבוגרים ונוער

כמטפלת אני נפגשת הרבה עם אנשים אשר חשים סבל וחווים רגעים רבים של קושי בחייהם.

בואו נזכור שתמיד יהיו סיבות לסבל האנושי.

המטרה שלי בטיפול לסייע למטופלים שלי לשפר את איכות חייהם ולהתחבר לאפשרות של לחיות את חייהם בשלווה ורוגע למרות ואף על פי נסיבות חייהם.

היום נדבר על החיים שלנו ועל הדרך שלנו להביא לחיינו שלווה ורוגע.

מהי בעצם שלווה?

והאם ביכולתינו להכניס יותר שלווה לחיינו?

שלווה היא הוויה שבה אנו ברגע מסויים בחיינו חיים בשלום עם כל חלקינו באינטגרציה רגעית

באותו רגע נתון אין ויכוח בתוכינו, המורכבות של החיים הינה פשוטה באותו רגע קסום.

זה יכול להיות הרגע שבו אנו מסתכלים על השקיעה ברגע החיבור בין הים והשמש שבמולנו

זה יכול להיות ברגע של תשוקה ונשיקה עם אהובינו.

זה יכול להיות ברגע שבו אנו אוחזים בידינו תינוק רך שישן בחקינו.

זה יכול להיות ברגע שבו התעוררנו בבוקר ואז נזכרנו שהיום יום שבת ושאפשר לחזור לישון..

דווקא הרגעים הללו של השלווה אינם הרגעים הדרמטיים של חיינו אלא אותם חלקיקי שניות של אושר

השלווה היא אמנו שמחבקת ומלטפת אותנו בקרניה הרכים כמו השכינה.

נשאלת השאלה מה דרוש לנו על מנת להיות שלווים?

האם אנו צריכים לקבל הודעה שזכינו בלוטו היום על מנת שנהיה מאושרים?

האם אנו צריכים לקנות היום מכונית חדשה עם גג נפתח על מנת להיות שלווים?

האם אנו צריכים להכיר היום את אהבת חיינו?

לא!!! כדי להיות מאושרים ושלווים עלינו פשוט לאפשר לפשטות לחלחל לתוכינו, להתפעל מהטבע מהחיים המפעמים בתוכינו, עלינו להתחבר להוויתינו העמוקה והראשונית.

איך עושים זאת?

כל אחד מאיתנו צריך למצוא את השביל שלו אל השלווה ואל חלקת אלוהים הקטנה שלו שנמצאת בתוכו.

עבור משהו אחד השביל יסלל על ידי פעילות גופנית כגון הליכה או שחיה

עבור משהו אחר השביל יסלל על ידי נשימות

עבור אחר השביל אל השלווה יעבור דרך התבוננות בפלאי הטבע

כל אחד ואחד מאיתנו מחוייב עבור עצמו לחפש את השביל שמוביל אותו אל הטוב ואל הרוגע.

בואו נדמיין יום שבו אנו חשים הכל פרט לתחושת שלווה.

נכניס מודעות לתוך היום הזה ונגיד לעצמינו "מה השביל שיחזיר אותי אל נתיב השלווה?"

ונזכור שזאת בחירה שלנו באותו רגע נתון האם לחפש באופן אקטיבי את הדרך לשנות את  הרגשתינו.

מה יחזיר אותנו לדרך המלך שלנו אל השלווה?

רובינו חיים בעולם הזה מבלי לעצור ומבלי לחפש את הנתיב אל השלווה שלנו.

אנו פועלים כמו מכונות אשר מופעלות על ידי שלט.

מי מפעיל את השלט של חיינו?

האם זה הבוס שלנו בעבודה, האם זה הילד שלנו שלא הכין שיעורים, האם זה מנהל הבנק שלנו, האם זה בן הזוג שלנו וכו'?

מי מפעיל את השלט של חיינו?

תדמיינו שלט של מזגן אשר מישהו חיצוני לנו מכוון אותו וכך הוא אינו מדוייק לנו, הטמפרטורה היא גבוהה מידי או נמוכה מידי.

כך הוויסות של רגשותינו מופעל על ידי שלט שמשהו אחר כיוון.

בואו נעביר את המודעות לשלט הפנימי שלנו ונראה מה נכון לנו, מה יעשה לנו טוב ומהי הטמפרטורה הנכונה שלנו.

נתבונן במה קורה לנו כאשר השלט מכוון על מוד של כעס? מה אז?

איך התחושה שלנו בגוף? איך אנו נושמים כאשר אנו כועסים, איך כפות ידינו האם הן משוחררות או קפוצות? האם הלסת שלנו רפויה או מכווצת?

ולעומת זאת, מה קורה לנו כאשר השלט מכוון על מוד של שלווה? מה אז?

איך זה מרגיש? מה קורה לנו בגוף? ולא פחות חשוב מה קורה לנו בנפש?

תשאלו האם יש לנו שליטה על השלט של הרגשות שלנו?

התשובה היא שכן.

מדובר בשריר שצריך לאמן ולהפעיל, ממש כמו השלט של המזגן שאם נלחץ על נקודה מסויימת תופעל תוכנית של חום ואם נלחץ על מקש אחר תופעל תוכנית של קור, כך אנו יכולים ללחוץ על מקשים אחרים בעולמנו הפנימי אשר יפעילו רגשות שונים בכל פעם.

בטח אתם אומרים שזה נשמע לא הגיוני.     

ועכשיו נתרגל את הפעלת השלט שלנו לרגשות השונים.

בואו נעשה תרגיל תעצמו עיניים וכל אחד ידמיין אירוע שבו חשתם בסכנה זה יכול להיות במהלך נסיעה בכביש או רגע אחר שבו הרגשתם מאויימים ממשהו או מישהו.

תתחברו להרגשת הבהלה שלכם או הכעס ותעבירו את תשומת הלב לתחושות שיש לכם בגוף ברגע זה.

נשאר עוד רגע אחד עם התחושה הזו ועכשיו נחליף את תמונה כל אחד ידמיין חיוך של משהו שהוא אוהב ושאוהב אותו תקחו נשימה עמוקה ותחייכו גם אתם. בואו נאפשר לחיוך הזה לעטוף אותנו ולהפעיל את תוכנת השלווה שבתוכינו.

ולסיום אני מאמינה בכל ליבי שביכולתנו ואולי אף מחובתיינו כלפי עצמינו ללמוד להכיר את הלחצנים השונים שמפעילים את עולמנו הפנימי ובעיקר להאמין שניתן לשנות את מסלול הנסיעה ולכוון את הנתיב אל השלווה והרוגע.

 עינת קורן

עובדת סוציאלית קלינית

מטפלת בילדים מבוגרים ונוער

קליניקה ברחובות

נייד: 050-9953911

[email protected]