קורס אווטר

מגיל צעיר חינכו אותי שהמח הוא האיבר החשוב ביותר בגופי – אני חושב, משמע אני קיים. זה עזר לי מאוד בתחום המקצועי בו אני עוסק בתחומים הדורשים חשיבה: מחקר רפואי ופסיכולוגי, עיצוב תוכנה, זיהוי הונאות וכד`. כולם תחומים הדורשים חשיבה לוגית ועבודה תבניתית של המח. אבל כבר במחצית השנייה של שנות העשרים לחיי, הרגשתי שחסר משהו, אומנם המח עוזר לי לשרוד ואפילו ברווחה, אבל משהו היה חסר... לא נדרש הרבה מאמץ על מנת לגלות שהבעיה היא המח שהשתלט לגמרי על חיי, מחשבות שונות ומשונות העסיקו אותי לאורך כל היום, הרגשתי חוסר מנוחה ורצון עז ל שקט פנימי!! המח השתלט גם על הרגשות, וחוץ מלנסות לשלוט עליהם, "לקח" על עצמו אפילו את התפקיד של להרגיש אותם. ככה אף פעם לא הייתי שמח באמת, אף פעם לא אהבתי באמת, אף פעם לא הייתי עצוב באמת, והנורא מכל שכשרציתי לבכות בהלוויה של סבי לא הייתי מסוגל להזיל אפילו דמעה אחת. כבן אדם פרקטי ניגשתי במרץ לתהליך חיפוש של פתרון הבעיה והשגת שקט נפשי. רצתי מקורס לקורס, מפסטיבל לפסטיבל, בלעתי ספרים, כתבתי מאמרים, למדתי המון, עזרתי לאחרים אבל השקט המיוחל עדיין לא נמצא. בסופו של דבר הגעתי ב- 2003 לקורס האווטר®. אווטר הוא תכנית התפתחות אישית, שמגיעה כקורס העצמה עצמי בן תשעה ימים המועבר על ידי מורים מוסמכים בכשבעים מדינות כולל ישראל. זוהי סידרת תרגילים חווייתיים המאפשרים לכל אחד לגלות מחדש את עצמו ולתאם את התודעה שלו עם מה שהוא רוצה להשיג. חוויתי באמצעות התרגילים את התובנות הייחודיות והגילויים הייחודיים שלי. סוף-סוף גיליתי את עצמי, התחברתי לרגש וכתוצאה מכך מצאתי שקט. תמיד הייתי עוזר לאחרים בבעיות שלהם עם לחברים ועם בהתנדבות לזרים דרך האינטרנט (למשל, באתר סהר - סיוע והקשבה ברשת), והיה לי ברור שזה רק עניין של זמן עד שאגיע גם לקורס המדריכים. ההחלטה הסופית נפלה אחרי ששמעתי את השורה הבאה בסרט חכמת הבייגלה: "כל אחד מאיתנו ימות, אבל לא כל אחד חיי באמת". לגבי המוות אין לי בחירה. לגבי החיים? יכולתי להמשיך לשרוד, לחיות חיים של אחרים (מה יגידו? מה יחשבו עליי?), להגיב במקום ליזום, להרגיש שאני חסר שליטה בחיי או לחיות אותם באמת מתוך בחירה. זו הבחירה שניתנה בידיי ולכן הרגשתי מחויב להעניק אותה גם לאחרים. כך הגעתי לקורס האסטרים (מורים) בשנת 2004.

אפשר להזמין בהתאמה אישית — גודל, צבע וכמות לבחירתכם/ן.