לכבוד חודש כסלו, לרגל חנוכת הבלוג שלי ולקראת חנוכה שיבוא עלינו לטובה בעוד שבועות ספורים, בואו ניזכר בקצת עובדות. רובנו למדנו בגן ובבית הספר שלפני שנים רבות חי עם ישראל בשלווה באדמתו, עד שהגיעו היוונים, שבראשם עמד אנטיוכוס, וכבשו את הארץ. היוונים גזרו גזרות נגד דת ישראל, וגזרות אלה גרמו ליהודים להתייוון בשל פחדם מפני היוונים.

זה מה שהגננת סיפרה. עכשיו בואו נראה מה ההיסטוריה מספרת:

1. היוונים, ובראשם אלכסנדר מוקדון, כבשו את ארץ ישראל מידי הפרסים בערך 150 שנים לפני פרוץ המרד. בניגוד למה שחושבים, היוונים ששלטו בארץ לא ביקשו לגזול אותה מידי תושביה, ומרד המקבים (כן, כן, זה הכתיב הנכון) לא היווה תגובה לכיבוש. אז למה פרץ המרד בשנת 167? בגלל גזירות הדת של אנטיוכוס. כל עוד השלטון הכובש לא התערב בחיי הדת, לא היתה סיבה למרוד.

2. הרגילו אותנו לחשוב רעות על ההתייוונות. האמת היא שאלה שהתייוונו עשו זאת מרצונם, פשוט מכיוון שהתרבות ההלניסטית, שהיתה מאוד מפותחת, קסמה להם. אף אחד לא הכריח אותם להתייוון. ובעצם זו היתה פשוט השפעה של תרבות אחת על האחרת, כפי שקורה הרבה בין תרבויות שחיות זו לצד זו. רוצים דוגמאות ששייכות לימינו? בבקשה: כמה ביטויים אתם מכירים שהושאלו מערבית? (סבבה, אינשאללה, באסטה, ג'נאנה, דוגרי, יאללה, כיף, פדיחה ולא דיברנו על קללות...) ומה עם ההתייוונות של ימינו, שהיא "התאמרקנות", כלומר סגידה לכל מה שמגיע מארה"ב?

המלחמה התחילה כסכסוך פנימי בין המתייוונים לבין החסידים הנאמנים לתורה.

3. אנטיוכוס גזר גזירות נגד דת ישראל מסיבות פוליטיות ותרבותיות. בין יתר הסיבות, התאים לו לעזור למתייוונים.

4. הסיפור על נס פך השמן הוא אגדה ולא סיפור היסטורי. הוא מופיע בתלמוד הבבלי, ואיננו מתאר דבר שאירע במציאות. אז למה הוא מופיע? כי חז"ל לא ממש אהבו את שלטון משפחת חשמונאי, והעדיפו להדגיש את העניין הנסי שבחנוכה, לכן חיברו את הסיפור על נס פך השמן. ויש להודות, זו באמת אגדה יפה. הם ידעו לספר סיפורים, והם היו יזמים טובים, שידעו שסיפור משובח מוכר מצויין.

עד כאן פינתנו "חנוכה: לא מה שחשבתם..."

בהמשך: על חנוכה כחג שבין חשיכה לאור, ומתכון לספינג'.

www.peimot.net