חנוכה: לא על הסופגניה לבדה
לא על הסופגניה לבדה יחיה האדם, כי אם על הספינג', הלביבות ושאר דברים מטוגנים בשמן עמוק.
את הספינג', שמקורו בצפון אפריקה, אוכלים לא רק בחנוכה: לפי ויקיפדיה, מביאים אותו לתינוק כאשר יוצאת לו שן ראשונה. נהוג גם לקבל את פניהם של חתן וכלה טריים, שמגיעים לבית ההורים למחרת החתונה, בכפית דבש, ולאחר מכן להגיש ספינג' עם דבש וכוס תה. ועוד משהו: יהודי אלג'יריה נהגו לאכול ספינג' לאחר אמירת הסליחות ותפילת שחרית בחודש אלול, כדי לעודד את האנשים והצעירים שקמו מוקדם לסליחות. רעיון מוצלח, לא?
הצורה המסורתית של הספינג' היא עגולה עם חור באמצע. אני אוהבת לעשות 'ספינג'גניות' (שילוב של ספינג' וסופגניות): כדורים קטנים, טעימים, עם מגוון מילויים, והרבה יותר קלים בבטן.
אז הנה המתכון שלמדתי מחברתי נעמה:
מה צריך?
1 חב' קטנה קמח תופח
2 ביצים
2 לבן
2 כפות סוכר
1 שקית סוכר וניל
מעט מלח
מה עושים?
מערבבים הכל לתערובת אחידה. לא צריך להתפיח, אפשר לגשת מיד למלאכת הטיגון בשמן עמוק.
אחרי שמוכן אפשר לפזר אבקת סוכר, ואפשר למלא בריבה (הריבות החמצמצות מצויינות לזה- ריבת פסיפלורה, אוכמניות וכו'), בשוקולד או בריבת חלב.
בתיאבון!
אוהבת אנשים, מחוברת בכל נימי נפשי לתרבות היהודית החיה והמתפתחת. אוהבת ללוות אנשים ברגעים של מעברים,לחלוק איתם רגעים משמעותיים בחיים, ומאמינה בכל ליבי בתפקידו של הטקס להכיל, לכוון ולהעצים. מוסמכת מכ