"היופי הגדול של החיים אינו טמון בכך שלא ניפול, אלא בכך שנקום כול פעם מחדש" (נלסון מנדלה). 

 כמו שאמרתי בחלק הראשון, עשייה לא מבטיחה הצלחה אך אי עשייה סופה כישלון חרוץ.הפקת תובנות מכישלונותינו מביאה אותנו להצלחה. כך שניתן לומר, שינוי העתיד היא כאשר שאתה מקבל תובנות (בהווה) על חייך. אנו לומדים אלה דרכים לקחת ואלה לא לקחת, איך לפעול באתגרים מסוימים, מתי לפרוש מתהליך מסוים ומתי להתמיד (כן, לדעת מתי להפסיק להתמיד גם תובנה חשובה בחיים).

אוקי.... דיברנו על עשייה, כולם מדברים על עשייה. מי שהולך מגיע ומי שעומד לא מגיע. חשבון פשוט מאוד. אבל רגע.... איך מפעילים את המתג "הפעל"? איך מתחילים לעשות? מה צריך לעשות כדי לעשות? מה בכלל אנו צריכים לעשות ואיך אני מגדיר הצלחה???? 

ראשית, הבא נרגע, בכותרת כתוב הווה, כלומר, אנו צריכים להתמקד בהווה. כמו שאמרה סופיה סראנו בסרט "ונילה סקאי": "כל רגע שעובר הוא הזדמנות נוספת למהפך בחיים". שאומר בעצם, כדי להתחיל מסע, כל שעליך לעשות הוא להתחיל בצעד הראשון. לא מחר, לא אתמול, עכשיו! וכל שעליך לעשות הוא להחליט או לבחור לעשות.  

בחרנו? יופי, מה?  

לפני שאנו מחליטים מה אנו נעשה אנו צריכים לדעת לאן אנו רוצים להגיע. כמו שמתכננים טיול, אנחנו קודם מסמנים את היעד הסופי על המפה ואז מתכננים את הדרך. כמו טיילר אמר (ואני מסכים איתו) אנחנו לא מה שיש לנו בבנק, אנו מה שאנו מחליטים שאנו רוצים להיות. הכול יעניין של החלטה. יש נזירים שרוצים למכור פראריים ויש מנהלי בנקים שרוצים לעשות שיאצו. אם אנחנו נחליט, נסמן במפה ונתכנן את הדרך אנו נעשה את מה שאנו רוצים לעשות.  

נכון, קל להגיד. גם אני חולה במחלת ה"כן.. יפה על הנייר, אבל העצלנות שולטת". אבל קשה להתווכח עם עובדות. מי שחיי כקורבן תמיד מתלונן ומי שהוא פרואקטיבי (פועל להביא תוצאות לעצמו) משיג תוצאות. תסתקלו על סביבתכם ותיווכחו. 

נורא קשה לשנות אנשים. בכנות, אנשים באופן כללי לא משתנים. גם אם הם אומרים שהם שהתנו הם לא באמת משתנים. שינוי הרגל לא יבוא ממישהו אחר מלבד עצמנו והרצון שלנו להשתנות. לשנות את ההרגלים הרעים שלנו ולהפוך לאנשים יותר אפקטיביים בחיינו. כדי לשנות את העתיד אנו צריכים תחילה לשנות את הרגילים שלנו. (את הרגלים שמונעים מאיתנו להגיע למטרה שלנו). מישהו פעם אמר לי: "אתה רוצה ללמוד לשנות את עצמך, תתחיל בכך שתשנה את הטונה". " מה? את הטונה". "כן את הטונה, תקנה פעם אחד טונה שאתה בד"כ לא קונה ותואכל אותה". אני חייב לציין שעצם המחשבה עוררה אצלי בחילה. כל הטונות שאני מכיר מגעילות חוץ מהטונה שלי. באותו שבוע יצאתי לקניות ולא קניתי טונה אחרת. גיליתי שקניתי את אותו טונה שאני תמיד קונה ואפילו לא שמתי לב לכך. 

כמו שמומו אומר "בואנה יוד`לה אתה משעמם ת`טונה", החלטתי לעשות שינויי א-מ-י-ת-י ולשנות את הטונה. הלכתי למחרת וקניתי טונה שונה. וגיליתי משהו מעניין, הטונה החדשה גם טעימה. אין הרבה הבדל בין הטונות, אבל כבר התרגלתי לחדשה אז אני לא משנה אותה... 

הרגלים קשה מאוד לשנות, אנו אוהבים להתמכר: סדרות; אוכל ; אנשים; מוזיקה וכיו"ב. אמרתי לעצמי אם כבר אני בשלב של שינוי הרגלים ושיפור עצמי, אנסה למצוא דרך חדשה להגיע לרכבת עם האופנוע. אני דייר חדש בחיפה (כמה חודשים) אך אני עובד בת"א ולכן כל בוקר אני עולה על האופנוע (היפה שלי) היישר לתחנת הרכבת. לקחת דרך חדשה אוי וואוי! ניכנסתי לפקקים בתוך חיפה כמעט לקחתי גם פניה לא נכונה ולקחתי 5 דק` יותר מהרגיל! 

קורבן (ראקטיבי – מגיב למצב) מקלל את הרגע ולא ינסה שוב דרך אחרת ואילו אדם פרואקטיבי (פועל לשנות את המצב) ינסה שוב דרך אחרת עד שיצליח או שיבין שהדרך הישנה טובה ביותר. כלומר, הפואקטיבי יגיע לתובנות משופרות לעומת הקורבן שגיע למסקנות מקובעות. 

אחרי שהבנו שהרגלים לא קל לשנות, אנחנו צריכים תוכנית. תוכנית נכונה היא ההבדל בין הצלחה לכישלון. התכנית צריכה להיות מחולקת ל 4 חלקים: לסמן על המפה את היעד שאנו רוצים להגיע עליו; לאחר מכן, סימון הדרך עצמה מנקודת ההתחלה ועד העיד הסופי; סימון נקדות ציון בדרך כדי לדעת שאנו בדרך הנכונה ולבסוף, לקבוע תאריך יצאה לדרך. 

נשמע פשוט? אז אכן זה פשוט כאשר הולכים לפי הכללים. מהר מאוד מגלים שינויים בחיינו. כמובן שחשוב ללכת שלב שלב ולא לנסות קיצורי דרך. אמא תמיד אמרה לי: " בן, בחיים אין קיצורי דרך" היא אמרה זאת כשאר הגבה מופנה אלי ובצורה דרמתית מאוד כאשר מוזיקה דרמטית ברקע. באותו הזמן גרנו בבדלס ולאימי קראו קירסטל. מאז, הגרנו לישראל, זרקנו את כספנו ושינינו את שמנו.  

אז איך בכל זאת אנו יכולים לשנות את העתיד אם תוכנית נכונה? מהי תוכנית נכונה? ו..רגע לא דיברנו מזה הצלחה? 

בחלק השלישי