גבות, כן גבות.

הפס הזה שיושב שם מעל העין,

המסגרת המופלאה הזו מעל ההבעה.

בין חברותיי אני מוכרת כמי שמבט ממוקד אחד שלה אל האזור מעלה מייד שאלה מנגד : מה לא בסדר בגבות שלי ?

כשהגבות מסודרות לא נכון למבנה העין, זה קופץ לי מייד כצרימה במוזיקה המופלאה הזו שנקראת פנים .

ואני מתקשה, אני מודה לשמור את זה לעצמי (עובדת על זה).

פשוט, אתם מבינים מבלי להישמע קצת מוזרה יש בגבות משהו שהוא קסום בעייני.

איכשהו, עם הזמן אני מגלה שהגבה שלנו תמיד יושבת בצורה מושלמת על העין.

לפעמיים צריך רק לנקות את התמונה ולהפוך אותה חדה ברורה ומדויקת יותר.

גבה היא כמובן גם צו אופנה. לפני כמה שניים הגבה הייתה דקה ועכשיו למשל, היא עבה מלאה ולא מתביישת.

אולי הנשים מגלות צורך בנחישות מבטן , גבה עבה משדרת משהו סמכותי ורציני יותר למשל מגבה דקה ועגולה.

אם נחזור אחורה אל המראות של נשים מכל התקופות נגלה שהגבות היוו קוד מסוגנן לתפיסה חברתית ממנה מושפע גם מראה אישה . והבעתה.

אמירת הגבה ברורה וחזקה אפילו מכל מילה שנאמרת .

הגבה מנוהלת על ידיי שרירים קטנטנים המרושתים בפנינו,

הגבות לא יכולות לשקר, הן מתעגלות כשהן מופתעות.

מתכווצות ומתקרבות אחת אל

השנייה כשמופיעה דאגה או סכנה והן לא מותירות ספק כשהן כועסות.

אירוניה, צחוק, רוגע הכול שם, מופיע בגבות.

רק אחרי התפתחות תרבויות עשירות כמו מצריים והתרבות השומרונית שינתה הגבה את צורתה ותפקודה העיקרי שהיה בעצם ,הגנה מפני השמש והחול שלא יכנסו לעיניים, אל סמל סגנון תרבותי.

אחת הדמויות הבולטות כקובעת מראה וצורת גבות הייתה מי אם לא קליאופטרה

המלכה המצרית בעלת מראה העיניים הכי חתוליות.

היא הייתה נוהגת למרוט את גבותיה לחלוטין ולציירן בצבע שחור מחומרים טבעים שנרקחו למשחה שחורה, גבה ארוכה וכהה עד האוזן (כמעט) מה שיצר מסגרת ברורה לעיין מודגשת ומאוד ארוכה .

למלכה אליזבת האנגלייה למשל הובהרו הגבות לגמרי כדיי לטשטש את יכולת הקריאה של פניה .

מרלן דיטריך אף היא הייתה בעלת גבה דקה דקה עגולה וארוכה שהוסיפו למראה המנוכר והנערי שלה.

ואפשר גם להזכיר את סופיה לורן ,אודרי הפבורן ומרלין מונרו ,

נינט, תמי בן עמי, עופרה חזה ...כל אחת והגבה שלה .

הגבות הן המסגרת של העין,

העין מאופרת מתוך ראיית העולם של אותה תקופה,ראיית העולם של כל תקופה מגיעה מהבנה ותפיסת המציאות ככזאת .

מתוך תפיסת העולם בכל תקופה ותקופה נקבע גם מעמדה של האישה,

הגבות המדגישות את הבעת העיניים מתאימות לתפיסה החברתית.

תקופה בה הייתה אישה תלויה מאוד ונחשבת כיפה כשהראתה תמימות ורכות וקול חלוש הייתה הגבה רכה עגולה דקה ונטולת יכולת הבעה .

בתקופה אחרת למשל בארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה כשהנשים היו הכוח הפעיל בעורף הגבה הייתה מעוצבת כמסגרת מלאה חדה ונוקשה .

או בשנות השמונים כשהייתה הגבה מלאה עבה ולא מסודרת כדיי לטשטש את ההבדל מתוך תפיסה חברתית בין  זכר ונקבה.

ופרופורציה , כרגיל , תמיד מופיעה.

כדיי שתתאים הגבה לעין, לא מומלץ להיות מושפעים מידיי מצו האופנה אם המראה הנחשק רחוק ממבנה הגבה הטבעית שלך.

כשהעיצוב שלה מושפע רק מאופנה ולא מקשיב למבנה העין ולאופי האדם הגבה מחסירה בעיניי מהבעתה המלאה של המביטה. (סליחה שההתייחסות שלי מופנת פה בעיקר לנשים).

הפרופורציות האידיאליות לעיצוב גבה מחלקות את הגבה לשלושה חלקים:

הגבה אמורה להיות מלאה ושווה בעובי שלה לארוך השני שליש הראשונים

ולהצטמצם בשליש האחרון בצורה שווה עד לסופה .

הגבה אמורה להתחיל בסוף גשר האף ולהסתיים בסוף אלכסון מנחיר האף הפוגש את הגבה לכיוון הרכה.

אלו הן הפרופורציות האידיאליות לגבה המעטרת וממלאת את מסגור העיניים, בהתייחסות מלאה וטבעית לעצם הלחי והמצח .

לפי פרופורציות אלו אפשר לתקן את מראה הגבה ע"י עיפרון מיוחד (גוון פיגמנט ולא צבע כהה) או למלא בצללית בגוון הגבות עם מכחול בעל שער קשיח.

טיפ: לא מומלץ להתחיל עיצוב ומריטת גבה מלמעלה (מהמצח כלפי מטה) אלא קודם מאזור עצם הגבה מעל העפעפיים.

ואם הולכים למישהי/ו מקצועי שווה לברר לפני ,לראות מעוצבות אחרות ולשים לב אם המפנצט/ת יודע/ת לקרוא את הפנים.

אז לפני שאתן מורטות את הגבה תקשיבו לה :)

כל שאלה תתקבל בברכה

תגובות