מעניין, מחר אני נשואה 21 שנה (לאותו אדם מן הסתם). מעניין להסתכל על אותה ילדונת בת ה-20 שמחייכת בתמונות. לא זוכרת בדיוק על מה חשבתי באותו יום. התרגשתי נורא. האם הבנתי בכלל למה אני נכנסת ? אני בספק, וכנראה טוב שכך.

כל כך הרבה פעמים כבר התגרשתי ממנו, התרגשתי ממנו (היפוך מעניין של האותיות), רציתי להרוג אותו, התאהבתי בו מחדש, נפגעתי ממנו.

האמת ? אחרי כל כך הרבה זמן לפעמים מרגישה שהוא חלק ממני. ממש חלק מגופי. לפעמים אני מסתכלת עליו כשהוא ישן (אל תספרו לו). ולפעמים אני מסתכלת עליו וחושבת: מה לעז.. חשבתי לעצמי ?

נפגשנו כל כך במקרה, הקמנו בית יש לנו שלושה ילדים (בלי עין רעה) ו-2 שני כלבים. וחיים שלמים.

וכמילות השיר "ומה אאחל לך עוד?" מוזר לי, בעצם אני חיה יותר איתו מאשר בלעדיו.

גם הוא השתנה מאוד במשך השנים. צומחים יחד, גדלים זאת בצידו של זה. ולפעמים זה בצילו של זה. ולפעמים...