עוד מעט החגים.
תקופה של משפחה, ארוחות, מתנות, בילויים ואולי גם כמה ימי חופש.
הלב מתרחב, שמחה ואושר, שנה חדשה וכך גם הכיס.
כמו בכל שנה, יחד עם השאלה אצל מי עושים את החג, מגיעה גם שאלה קצת פחות חגיגית:

כמה כל זה הולך לעלות לנו?

אבל רגע. שני בני הזוג עובדים. המשכורות נכנסות בזמן. אנחנו לא חיים חיי פאר, לא טסים כל חודש לחו"ל ולא מחליפים רכב בכל שנה אז איך יכול להיות ששוב אנחנו מסתכלים על חשבון הבנק ולא ממש מבינים לאן הכסף נעלם?
דווקא התקופה שלפני החגים היא זמן מצוין לדבר על זה, לא על כמה עולה סל החג ולא על איזה סופר מציע מבצע טוב יותר אלא על משהו הרבה יותר בסיסי:

האם אנחנו באמת מנהלים את הכסף שלנו או שהכסף פשוט מתנהל מעצמו, אנחנו באמת לא בזבזנים"

זה משפט שאני שומע לא מעט ובמקרים רבים הוא גם נכון. הבעיה היא שלא צריך להיות בזבזנים כדי להגיע לסוף החודש ולגלות שלא נשאר כסף לפעמים אין הוצאה אחת גדולה שאפשר להצביע עליה ולהגיד: "הנה! כאן הבעיה". להפך, יש הרבה הוצאות קטנות וסבירות לחלוטין. עוד הזמנה. עוד קנייה קטנה. עוד תשלום באשראי. עוד מנוי ששכחנו ממנו. עוד ארוחה בחוץ. עוד משהו לילדים. כל הוצאה בפני עצמה נראית הגיונית, רק שבסוף החודש הן נפגשות.
ואז מגיע המשפט:

"איך הגענו לסכום הזה?"

והחגים? אתם שואלים, הם פשוט מעצימים את זה.

החגים לא מפתיעים אותנו

זה אולי נשמע מצחיק, אבל ראש השנה מגיע בכל שנה בערך באותו זמן. גם פסח. גם ימי הולדת. גם תחילת שנת הלימודים. גם ביטוח הרכב. לא מעט מההוצאות האלה מצליחות "להפתיע" אותנו בכל פעם מחדש. לפני החגים אנחנו קונים יותר מזון, מארחים, מתארחים, קונים מתנות, יוצאים עם הילדים ולעיתים גם מנצלים את החופש לחופשה קצרה.
שום דבר מזה לא פסו,. להפך.

אנחנו עובדים קשה, בכל יום, כל השנה ולכן, כסף נועד גם כדי ליהנות ממנו.

המטרה של התנהלות כלכלית נכונה אינה להפוך את החיים לרשימת איסורים.
לא להפסיק לצאת. לא להפסיק לקנות מתנות. לא לעמוד בסופר עם מחשבון ולהרגיש אשמים בגלל שקנינו עוד בקבוק יין לחג.
המטרה היא אחרת:

לדעת ולהכין את עצמנו מראש מה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו ולהחליט לאן אנחנו רוצים שהכסף שלנו ילך כך אנחנו מונעים הפתעות.

אז אולי הבעיה בכלל אינה בגובה ההכנסה?

כשמשפחה לא מכניסה מספיק כסף כדי לכסות את ההוצאות הבסיסיות שלה, ברור שיש בעיה שצריך לטפל בה. אבל יש גם לא מעט משפחות שמרוויחות לא רע בכלל ועדיין נמצאות במינוס, מגלגלות תשלומים ומחכות למשכורת הבאה וכאן עוד העלאה במשכורת לא תמיד תפתור את הבעיה. לעיתים מגיעים זוגות שלקחו גם הלוואה (ואולי יותר מאחת), אז נכנסים למעגל מסוכן הרבה יותר שהרי אם בכל חודש אנחנו מוציאים את כל מה שנכנס ולעיתים קצת יותר, גם תוספת להכנסה עלולה פשוט להפוך עם הזמן לעוד הוצאה בטח ובטח כשיש גם הלוואות שנלקחות לסגירת מינוס.

התחושה שיש לי כסף כאשר קיבלתי העלאת שכר או שלקחתי הלוואה, היא תחושת שווא. באופן טבעי, אצל הרבה אנשים, רמת החיים עולה יחד עם השכר.

עוד קצת מסעדות.
רכב קצת יותר יקר.
חופשה קצת יותר גדולה.
עוד קנייה כי "אנחנו יכולים להרשות לעצמנו".
ובסוף? מגלים בור תקציבי אלא שהפעם הוא יותר גדול, יותר בעייתי.

וכאן בדיוק מתחיל האימון הכלכלי

אנשים לפעמים חושבים שאימון כלכלי מתחיל באקסל. אני דווקא חושב שהאקסל מגיע קצת אחר כך. האקסל לא פותר לנו את הבעיות, הוא מציף אותם ומאפשר לנו לראות את התמונה הכוללת ולכן לפני המספרים, כמאמן, אני לומד בכדי להבין את ההתנהלות.

איך אנחנו מקבלים החלטות כלכליות?
האם שני בני הזוג בכלל יודעים מה מצב החשבון?
האם אנחנו מתכננים ומתכוננים להוצאות גדולות או רק מגיבים אליהן כשהן מגיעות?
האם אנחנו יודעים כמה באמת עולה לנו לחיות בכל חודש?
ומה אנחנו רוצים שהכסף שלנו יאפשר לנו בעוד שנה, שלוש או חמש שנים?

רק אחרי שמתחילים לענות על השאלות האלה, המספרים מקבלים משמעות. כי המטרה אינה רק לסגור את המינוס, המטרה היא לא לחזור אליו שוב בעוד חצי שנה.

אז מה עושים עכשיו, רגע לפני החגים?

לא חייבים להתחיל במהפכה. אפשר להתחיל משיחה. לשבת יחד כשעה וחצי שעה, בלי טלוויזיה ובלי טלפונים, ולשאול כמה שאלות פשוטות:
כמה אנחנו מתכננים להוציא בתקופת החגים?
אילו הוצאות אנחנו כבר יודעים שיהיו?
על מה חשוב לנו להוציא כסף?
ועל מה אנחנו יכולים לוותר השנה בלי להרגיש שוויתרנו על החג?
ואולי השאלה החשובה מכולן:

האם ההחלטות שאנחנו מקבלים עכשיו מתאימות למצב הכלכלי שלנו או שאנחנו פשוט אומרים "נסתדר אחר כך"?

כי ה"אחר כך" הזה מגיע. תמיד. לפעמים מפתיע ולפעמים מפתיע יותר, בדרך כלל יחד עם פירוט כרטיס האשראי וחשבון הבנק שצבוע בצבע אדום.

והנה האתגר שלי אליכם לחג הזה, אל תחכו לסוף החגים כדי לבדוק כמה הם עלו לכם. עשו בדיוק את ההפך.

החליטו מראש כמה אתם רוצים להוציא.
לא כמה "מותר".
לא כמה השכנים מוציאים.
ולא כמה הוצאתם בשנה שעברה.

תשאלו את עצמכם כמה אתם יכולים ורוצים להוציא השנה, בהתאם למצב שלכם.
ואז נסו לעמוד בהחלטה שקיבלתם. זה נשמע כמו צעד קטן.
אבל למעשה, זה אחד השינויים המשמעותיים ביותר בהתנהלות כלכלית:
במקום שהחשבון יספר לנו בסוף החודש מה עשינו עם הכסף שלנו, אנחנו מחליטים מראש מה אנחנו רוצים לעשות איתו. זה מאפשר לנו להסתכל ולתכנן מראש ובכך להמנע מהבור הכלכלי הבא.

חג שמח.