הדרך  לאהבה  

"מה לא בסדר אצלי?" כך שאלה אותי צעירה שהגיעה אלי לאחר שהתגרשה שהפכה לאם  כבר בגיל  22 , שרק התחילה  את החיים. בחורה  יפה חכמה  שאפתנית כריזמאטית  נוכחת, מודעת לעצמה קוראת המון ספרים ומאמרים, פרואקטיבית נמצאת במסלול התפתחות תמידי. המשפחה תלתה בה  תקוות גדולות , היא סומנה כאחת שבטוח תצליח ותפרוץ את הגבולות.

ההיסטוריה המשפחתית , כללה מערכות יחסים לא בריאות, ובאופן לא מודע מגנטה אליה  דפוסים  דומים. מצאה את עצמה בזוגיות לא מטיבה, הלופ חזר בעוד מערכות יחסים שהיו לה. למרות המודעות והרצון לשבור את הדפוס את תקרת הזכוכית . זכרה שהבטיחה לעצמה עוד בהיותה ילדה שהיא לא תהיה כמו ההורים שלה.

 הבינה  שהיא חייבת לעבור ברור עם עצמה, ללמוד לעומק את הדבר הזה שמושך אותה שוב ושוב  לאותן מערכות יחסים לא מטיבות. זאת הייתה בהחלט הזמנה לעבודה פנימית מבורכת, להתיר את החולייה המקשרת אותה "לגורל שנכפה"  כביכול,  ללופ הזה שמשחזר את עצמו, שנדמה ככוח ערטילאי שמביא אותה למציאות שהיא לא רצתה להיות בה מלכתחילה.

מהי העברה בין דורית? האם הקארמה המשפחתית משפיעה עלינו?

ישנן חוויות  שנחקקות  בתוכנו  מבלי שנהיה מודעים אליהם , הנשמרים בתת המודע ושאותם הדחקנו המשמשים  כמנגנון הגנה . ההדחקה היא בלתי נמנעת ,כדי שנוכל לצלוח ולשרוד את החיים, בגלל העוצמות הרגשיות הטמונות בתוכן הן נשמרות בתת המודע . זהו חוק שימור האנרגיה, כשמופיע טריגר חיצוני שמזכיר לתת המודע  את החוויה , נוצר הפחד המנתק את האדם מיכולותיו הקוגניטיביות , אשר גורמים לו לקבל החלטות  ובחירות לא מודעות שיביאו אותו לאותן המקומות כדי להתמודד איתן ולשחררן.  כמו צלצול של פעמון פנימי ,הקוראים לנו לעשות עבודה עמוקה, כדי לשנות את מה שמנהל אותנו . החוויות הללו נשמרות בחוויה התאית  בגופינו , והן מהוות בסיס להתנהגותנו ולדרך בה אנו תופסים את מערכות היחסים, את העולם את היחס שלנו  לילדינו, לאחרים ולחיים בכלל.

המשפחה שלנו מעבירה לנו קודים התנהגותיים  רגשיים דרך חוויות החיים, שדרכם האדם חווה לומד תקשורת אל מילולית. שם יקבע המודל  עד כמה נוכל לדבר באופן ברור ושוטף על צרכים רגשות  או מחשבות , חלומות ושאיפות ללא חשש.

חוויות המעורבות ברגש חזק נחקקות בתאים ובמוח הרגשי שלנו . הן מהוות בסיס ראשוני ושפה תקשורתית הנרכשת  ,הופכת  עבורנו למודל לשפה, בסיס ותבנית לתקשורת הבין אישית , לאופן שבו אנו מתייחסים  לעצמנו ,לעולם ולאנשים סביבנו, לשאיפות , הצלחה , כסף  ועוד.

כדי לחיות חיים בריאים ומשגשגים, מלאי פוטנציאל ,עלינו לשחרר רגשות כלואים או טראומות ילדות שנדחקו עמוק בתוכנו ,גם אם הן לא זכורות לנו כטראומה . שהם בעצם "הבולעניים הרגשיים" שזוללים מאיתנו את האנרגיה מבלי שנרגיש המונעים  מאיתנו להשתמש בכישורים , במשאבים התודעתיים הרגשיים שלנו וביכולות השכליות שלנו.

העבודה הרגשית היא תהליך של שחרור , שלוקח אותנו מהכאב והצמצום ,אל מקום של חירות צמיחה ובחירה מודעת. זהו  תהליך  שבו האדם לומד לזהות  את נקודות החולשה שלו, משחרר את האנרגיה הלכודה שברגש באופן מונחה  ,והופך  אותה לחוסן ולמקור של כוח . כך הוא יכול לבחור אחרת .לומד את השיעורים מאותן הדמויות שהיה איתן בהתקשרות , מפסיק לברוח ולהימנע בנקודות הטורפה והופך אותן למקורות של עוצמה. כאשר הוא מעבד את התהליך הרגשי ולומד את היכולות והחוסן הנרכש דווקא בצמתים "החלשים" של חייו. מחזיר אליו את יכולותיו לנהל את חייו ,  להיות פרואקטיבי גם במקומות ה "חלשים"  כביכול שהופכים לחוזקות . משנה את בחירותיו ואת תוצאות חייו. יכולת הבחירה חוזרת אליו , הוא מסוגל להתחבר לחוזקות שבא איתן לעולם.

לכידות אנרגטית מהי ומה משמעותה:  זהו רגש שמזדחל לו וקיים תמיד על פני הרקע , לעיתים מרים ראש , לעיתים מודחק ומושתק על ידי כך שאנחנו הודפים אותו, אבל תמיד קיים וגוזל כוחות מבלי שנדע . ודווקא הוא זה שמבקש לחבר אותנו לעוצמות ולחוזקות שלנו, לחבר את החלקים שלנו "שקופאים" או שאינם באים לידי ביטוי, כדי שנוכל לחיות את החיים הראויים לנו באמת , לבחור אחרת במקום להתנתק ולהימנע, להתחבר לעוצמות שלנו . לחיות חיים מלאים ולא חלקיים.

נחזור לצעירה מהסיפור , כיום  הפסיקה להתבייש בעצמה לנבור או לברוח מהעבר שלה ומהרגשות  שליוו אותה . היא כבר לא  מתנצלת על המקום ממנו היא באה, אלא  גאה, סוף סוף יכלה לראות הנקודות הטובות  שבה. להשתמש בחוזקות ובכלים שרכשה דרך החוויה עצמה, ברגע שהסכימה לעבור דרך החוויה הרגשית ולא להימנע.

היא החזירה לעצמה  את הכוח את והשליטה בחייה , חיברה את עצמה לעוצמות שלה, והצליחה לשבור את המעגל שנכפה עליה.

כיום : היא סטודנטית מצליחה משתכרת היטב ונהנית במקום עבודתה. עם הורות טובה ושמחה ומסופקת, משקיעה בעצמה מנהלת זמן נכון מתוך שקט פנימי. וכעת פניה לזוגיות טובה כבר לא לחוצה , מודעת היטב לעצמה  ולשלמות שיצרה עם כל החלקים שלה . יוצאת לדייטים ממקום אחר. לא מתוך נזקקות , אלא מהשלמות שיצרה עם עצמה. מתוך ידיעה ברורה  שהפעם זה יהיה אחרת .

הרגש הפך לדחף לווקטור להצלחה לסל כלים לחיים וצידה לדרך.

האדם יכול לבחור ולפעול אחרת. גם אם לפעמים הדברים  לא  מסתדרים .למרות הבחירה המודעת והכוונה והרצון לעשות אחרת. לא חייבים להישאר בתפיסת עולם של  סיבה ותוצאה, או שכר ועונש.

יש כאן הזדמנות לצמיחה  וללמידה דרך הרגש.

הרגש הוא מחוון , הוא סימולטור ללמידה המבקשת לבוא ,הוא מהווה  הזדמנות לצמיחה והתפתחות.

#העברה בין דורית