כך היה מסע חייה של אורנה.  

מצמיחה את עצמה כל פעם מחדש. בעקבות מוות שחוותה במשפחתה, שאילץ אותה לקום ולצמוח מתוכו.

זה קרה לה כשהיתה בגיל 33 נשואה ואם לשלושה. התעוררה בקר אחד למציאות של אובדן וסבל. אבדה את התינוקת שלה, זה היה מוות בעריסה .

לרפואה אין הסבר לתופעה, סטטיסטית זה קורה לכ-3% מהתינוקות. עבורה זה היה 100% של כאב ותעלומה. היו לה המון שאלות, שניקרו במוחה שלא נתנו לה מנוח. ששום סטטיסטיקה לא תוכל לרפא או לנחם אותה. היא לא הרפתה, המשיכה לחקור קראה מחקרים,חפשה בספרים.

משם התחיל מסע של חיפוש אחר משמעות החיים, ותפקידה בעולם. מעבר לעיבוד חווית האבל היה עליה לדאוג לילדים. היא זוכרת שקבלה החלטה מודעת שהיא פשוט קמה!!! מה שלא יהיה.

כי אין לה את הפריבילגיה לשקוע, הילדים היו צריכים אותה חזקה ונוכחת. המשיכה לתפקד, בחרה בחיים.

לא משנה עד כמה זה כואב. ידעה בתוך תוכה שיש לכך סיבה , ושהתשובה לכך צריכה להיות בעלת  משמעות חיובית . זה מה שנתן לה כוח להמשיך לחיות, ואת הכוח לחקור.

 כך תיארה  איך  הצליחה לקום  ולצלוח את הדרך. הגדירה את חייה במטרות קטנות. כך כל פעם שצלחה מסוכה מסויימת, זה נתן כוח לעבור עוד אחת. ראתה את החיים כמסלול עם מסוכות שצריך לעבור אותם. כל פעם שהגיעה למסוכה אספה מיקדה את כוח הרצון במטרה שלנגד עיניה. ראתה ברוחה  את התוצאה המבוקשת , אספה את כוחות הנפש שלה, ודחפה בכל הכח לעבור את המסוכה עד לשלב הבא. עברה אותם במקטעים קטנים.

כשהגיעה למסלול שניתן לכנות אותו כ "מישור" , שאינו מצריך כוחות מיוחדים, נשמה לרווחה ואגרה כוחות . בין לבין רשמה  לעצמה את ההישגים והתכונות שרכשה על הדרך את הנחישות.

זאת היתה הדרך שגילתה את התכונה המשמעותית בחייה,את  היכולת להמציא את עצמה מחדש.

שנים שחייתה על אוטומאט, עבדה על פי תכנית, לא עצרה רגע. עד שלפתע לקראת גיל 40 הופיעו לה התקפי חרדה.

בעקבותם פנתה אלי , זהו רגע שהתת מודע האיץ בה לשחרר דברים תקועים, לאחר שדאגה לכולם היא  חשבה שעיבדה את תהליך האבל,שהיא כבר אחרי זה .הרי הכל עשתה לפי הסדר הנכון,קראה ספרים העשירה את עצמה , מתוכם למדה מה  נכון לעשות, פעלה לפי הוראות.

אך את הרגש הכלוא שרצה לצאת, הספרים לא נתנו לו מענה. עבודה על התודעה אינה מספיקה. כדי להפוך את הרגש  לכח המניע לפעולה ,היה  צריך לחוות אותו דרך המערכת הרגשית, זאת הדרך שלו להשתחרר מהתאים , ומהזכרונות הכלואים כדי לעבור טרנספורמציה .כדי שההתמרה תתבצע, היה צורך להשתמש בו נכון. וכך עשינו.

סוף סוף יכלה לתת דרור לרגשות שחיכו שהודחקו .יכלה לתת לעצמה את הזכות להתפרק. כן לא טעיתם, הזכות-!!! זאת היתה מטרתם של התקפי החרדה, לשחרר מתוכה רגשות אשמה כלואים שלא הסכימה לת להם מקום, אך הם רדפו אותה באופן לא מודע וחיכו לרגע הנכון.

כשהסכימה לאפשר לעצמה להתפרק להיות "חלשה" להרגיש את המקום הזה של החוסר אונים.

ולא לדעת הכל לשחרר את מה שידעה,  שם מתרחשים קסמים, שם מתרחשת "הלידה", היא נולדה מחדש.הנקודות פתאום מתחילות להסתדר אחרת, היקום מראה לנו פתרונות שלא ידענו ולא חשבנו על קיומם. זה מה שאורנה חוותה.

דרך זה אורנה למדה שיש חיים מעבר, שהבת שאיבדה הכשירה אותה לדבוק בחיים, לחבור לכוחות שלה לאסוף את עצמה ואת משפחתה, להוביל אותם בגאון להצלחות למרות הקושי שבאובדן.

לאחר שהסכימה לחוות את הרגש, שחררה את האשמה שהיתה כלואה בחוויה הרגשית שאותה הדחיקה. מתוך התבוננות עמוקה, הבינה שאיפה שהייקום החסיר ממנה חיים, הוסיפה חיים על ידי כך שסוף סוף יכלה לחוות שלל רגשות כמו: שמחה, חופש, שלווה וחיבור לעוצמות האדירות הקיימות בתוכה ולא להתנצל עליהם. להסכים להנכיח אותם באותה הנימה.

כיום אורנה מנהלת פרויקטים בחברה גדולה ,מנהלת בכירה ומוערכת, המניעה אנשים להצלחה מתוך אהבה.

לסיכום: מיום שהאדם נולד מתחיל מסע חייו,האנשים שיפגוש כולל הורים אחים ומשפחה והחוויות שדרכם יעבור את מסע חייו, הם חלק מאותה התכנית נשמתית שנקבעה מראש טרם רדתו לעולם. שבאים לסייע לו לחבור אותו  לכוחות הנפש ולשכלל את יכולותיו.האדם כובש הצלחות, חווה כשלונות. הכשלונות הם חלק ממסע  הלמידה שלו.

הרגש אשר כלוא בחוויה , הוא אשר יקבע כיצד יתגבר. כשיבחר לחבור לרגש ולהתעמת איתו, כך יוכל התגבר על החוויה , שם הוא יוצר כלים חדשים וחשובים. שלימים ישרתו אותו, וירחיבו את המנעד שדרכו יסכים לעלות ולחבור  בחזרה  למסלול חייו, שלם ומחוזק יותר.

כשיחווה  קשיים ,יידרש ממנו לקפוץ על מסוכות להתעלות מעל כוחותיו ,יבין שזהו שיעור שעומד בפניו. שיש לו בחירה להתעלות או להכנע. כשיבחר לצלוח, יתחבר  לכוחות הנפש שלו .

הרגש ווקטור להצלחה, הוא מצפן