מה שעשית עד כה הביא אותך לתוצאות הנוכחיות. עכשיו צריך אחרת. יש שלב שתת מודע עוצר אותך , כדי "לגונן" עלייך שלא תפרצי את המחסום. בילדות תת המודע שומר, בבגרות מה ששומר בעבר מצמצם מפריע לך לחיות בחירות עם מי שאת.

העבר פוגש אותך בכל מיני סיטואציות., אנחנו נמגנט אליהו אנשים ואירועים שיזכירו לנו את קיומן. זאת אנרגיה תקועה שנמצאת בתאים "שזוכרת" בכל מקרה. ככה נוצרת זליגה אנרגתית את יכולה להרגיש לפעמים מרוקנת חסרת אנרגיה מבלי להבין למה. היא מחכה לך לעשות תהליך. זה חלק ממסע החיים שלך שמבקש להיברא. כן להבריא ולהיברא!.

הזמן מכבה את הרגש, זה כמו לשים "פלסטר" על פצע זיהומי. שיכול להחמיר את הזיהום ולתפוס תאוצה. על פניו הפצע לא מתחכך עם הסביבה. כמות האנרגיה המושקעת בהדחקה גדולה יותר מהאפשרות השנייה. הזדמנות לצאת לחירות ולצמוח עם התובנות הגבוהות.