ילד שנולד ביום 14 לחודש מבקש חופש בתוך גבול

היום, 14 בחודש, הוא יום שמזמין אותנו להתבונן במשמעות של המספר 14, שבנומרולוגיה מצטמצם למספר 5, ולשאול את עצמנו מה אפשר ללמוד ממנו על הדרך שבה אנחנו מתנהלים בתוך מערכות יחסים, ובמיוחד על הדרך שבה ילד שנולד ביום הזה מבקש מאיתנו להבין אותו.
המספר 14 קשור לתיקון מגלגול קודם, לשיעור נשמה העוסק בחופש, בחירה, אחריות, גבולות ואיזון בין הרצון לעשות מה שאני רוצה לבין היכולת להתחשב באחרים ולבחור נכון. זו תפיסה רוחנית שמציעה להתבונן בתאריך הלידה כדרך להכיר תכונות, נטיות ושיעורים אישיים, ולא כקביעה שהילד חייב להתנהג בדרך מסוימת.
וכשאנחנו מדברים על ילד שנולד ביום 14, אנחנו פוגשים לעיתים ילד שהחופש חשוב לו מאוד, ילד שרוצה לחוות את העולם, לנסות, לגלות, לשאול שאלות ולהרגיש שיש לו מקום להיות הוא עצמו, גם כאשר המבוגרים סביבו רוצים להגן עליו, לכוון אותו וללמד אותו מה נכון.
כשהרצון לחופש פוגש את הצורך של ההורה בגבולות
דמיינו ילד בן שש, שהגיע הזמן להתלבש לגן, אבל הוא בדיוק בונה מגדל מקוביות ומסרב להפסיק; אמא מבקשת ממנו בפעם הראשונה, בפעם השנייה, בפעם השלישית, ובשלב מסוים הקול שלה עולה כי היא מרגישה שהוא לא מקשיב לה, שהוא בודק את הגבולות שלה ושהיא חייבת להיות תקיפה יותר כדי שיבין.
הילד, לעומת זאת, לא בהכרח חווה את הסיטואציה כמאבק כוח, אלא כתחושה שלקחו ממנו משהו שהיה חשוב לו ברגע הזה, ושוב מישהו אחר מחליט בשבילו מה לעשות ומתי להפסיק.
הוא עשוי להגיב בכעס, בבכי, בוויכוח או בהתנגדות, וההורה עלול לפרש את ההתנהגות שלו כחוצפה, עקשנות או חוסר כבוד, אבל דרך התקשורת המקרבת אנחנו יכולים לעצור לרגע ולשאול: מה הילד מנסה לבטא עכשיו, ומה הוא צריך ממני כדי להצליח לשתף פעולה בלי להרגיש שאני מבטל את הרצון שלו?
כי לפעמים מאחורי המשפט "אני לא רוצה!" מסתתר משפט אחר לגמרי: "קשה לי להפסיק משהו שאני נהנה ממנו, ואני רוצה שיבינו שגם לי יש רצון."

*מה ילד שנולד ביום 14 רוצה שההורה שלו יבין?*
"אני יודע שאתם רוצים שיהיה לי טוב, ואני יודע שאתם צריכים ללמד אותי דברים, אבל לפעמים אני מרגיש שכל היום אומרים לי מה לעשות, ואני רוצה שגם לי תהיה אפשרות לבחור.
כשאתם אומרים לי לא בלי להסביר, אני מרגיש שלא רואים אותי, וכשאתם כועסים עליי כי אני מתנגד, אני לא תמיד יודע איך להגיד לכם שאני צריך עזרה.
אני רוצה שתיתנו לי לנסות דברים בעצמי, גם אם לפעמים אני טועה, כי ככה אני לומד. אני רוצה שתעזרו לי להבין מה מותר ומה אסור, אבל לא שתרגישו שאתם חייבים להחליט בשבילי על כל דבר קטן.
אני רוצה שתראו שאני לא רק ילד שצריך להקשיב, אלא גם ילד שיש לו מחשבות, רצונות, סקרנות ודרך משלו.
וכשאני מתפרץ, זה לא אומר שאני לא אוהב אתכם, ולא אומר שאני ילד רע; לפעמים אני פשוט לא יודע איך להתמודד עם התסכול שלי, ואני צריך שתעזרו לי למצוא דרך אחרת."

המספר 5 ילד שצריך תנועה, חוויה ומרחב
ולכן אפשר לראות בילד שנולד ביום 14 נטייה לחפש חוויות חדשות, להתעניין בדברים שונים, לשאול הרבה שאלות ולרצות להבין את העולם דרך עשייה ולא רק דרך הסברים.
יש ילדים כאלה שמתקשים לשבת לאורך זמן, יש כאלה שמבקשים להחליף פעילות לעיתים קרובות, יש כאלה שאוהבים להחליט בעצמם מה ללבוש, מה לאכול או באיזה משחק לשחק, ויש כאלה שמגיבים בהתנגדות כאשר הם מרגישים שמנסים לכפות עליהם משהו בלי לתת להם מקום.
אבל חשוב לזכור שכל ילד הוא אדם שלם, ותאריך הלידה אינו יכול לנבא את ההתנהגות שלו או להסביר כל קושי. גם אם הילד נולד ביום 14, הוא עדיין מושפע מהאופי האישי שלו, מהסביבה שבה הוא גדל, מהקשר עם ההורים, מהגיל ומהחוויות שהוא עובר.

הערך של ההסתכלות הנומרולוגית הוא בכך שהיא יכולה להציע להורה נקודת מבט חדשה: במקום לשאול רק איך לגרום לילד להפסיק להתנגד, אפשר לשאול איך ליצור עבורו מסגרת שבה הוא יוכל ללמוד לבחור, להתנסות ולקחת אחריות.

*איך מדברים עם ילד 14/5 כדי שהוא יוכל להבין אותך?*
נניח שהילד מבקש ללכת לחבר, אבל עכשיו הגיע הזמן לאכול ארוחת ערב, והוא מתחיל להתווכח ואומר שהוא לא רעב ושהוא רוצה לצאת.
אפשר להגיד לו: "אני שומעת שאתה מאוד רוצה ללכת לחבר שלך, ואני מבינה שקשה לך לעצור כשאתה נהנה. עכשיו אנחנו אוכלים ארוחת ערב, ואתה יכול לבחור אם לאכול איתנו או לאכול אחרי שנחזור מהחבר, אבל לפני שאתה יוצא חשוב לי שתאכל משהו."
במשפט הזה יש גם הקשבה לרצון של הילד, גם גבול ברור וגם בחירה שמאפשרת לו להרגיש שיש לו השפעה על מה שקורה.
במקום להגיד לו "אתה תמיד חייב לעשות מה שאתה רוצה", אפשר להגיד: "אני רואה שחשוב לך לבחור בעצמך, ואני רוצה שתלמד לבחור דברים שטובים לך וגם להתחשב במה שקורה בבית ובאנשים סביבך."
במקום להגיד "אתה לא מקשיב לי בכלל", אפשר להגיד: "אני רוצה שתשמע אותי, ואני גם רוצה להבין מה חשוב לך. בוא נדבר ונמצא דרך שתהיה טובה לשנינו."
ובמקום להגיד "אם תמשיך להתווכח, לא תקבל כלום", אפשר להגיד: "אני לא מסכימה לצעקות, אבל אני כן מוכנה לשמוע מה אתה רוצה ולחשוב יחד איך אפשר להתקדם."

התיקון של 14
הוא לומד שהחופש שלו לא אומר שהוא יכול לעשות כל דבר בכל רגע, אלא שיש לו אפשרות לבחור בתוך גבולות, להבין את התוצאות של הבחירות שלו, לקחת אחריות ולפתח את היכולת להתחשב גם ברצונות של אנשים אחרים.
והתפקיד של ההורה הוא לא לקחת ממנו את החופש כדי למנוע ממנו לטעות, אלא ללמד אותו בהדרגה איך להשתמש בחופש שלו נכון, איך לעצור כשצריך, איך להקשיב, איך לבקש, איך להתמודד עם תסכול ואיך לבחור גם כאשר משהו לא מסתדר בדיוק כפי שהוא רצה.

ילד שנולד ביום 14 לא צריך הורה שמוותר לו על הכול, וגם לא הורה שמנהל אותו בכל רגע; הוא צריך הורה שמסוגל להיות ברור, יציב ומכיל, שמציב גבולות בלי להשפיל, שמאפשר בחירה בלי לוותר על אחריות, ושמבין שהתנהגות היא לעיתים הדרך שבה הילד מנסה להביע צורך שעדיין אין לו מילים מדויקות עבורו.

ומה קורה כשההורה והילד מצליחים להבין זה את זה?
כשהורה לומד להקשיב לצורך של הילד בחופש ובבחירה, והילד לומד שההורה שלו לא מנסה לקחת ממנו את החופש אלא לעזור לו להשתמש בו בצורה טובה, משהו בקשר יכול להשתנות.
הוויכוחים לא בהכרח נעלמים, כי ילדים עדיין ילדים, והורים עדיין צריכים להציב גבולות, אבל במקום שכל אי הסכמה תהפוך למאבק כוח, יכולה להיווצר שיחה שבה שני הצדדים מרגישים שיש מקום גם לרצון שלהם וגם לרצון של האחר.

וזה בעיניי אחד הדברים היפים שאפשר ללמוד דרך החיבור בין נומרולוגיה לתקשורת מקרבת: אנחנו לא חייבים להסכים עם כל התנהגות כדי להבין מה עומד מאחוריה, ואנחנו לא חייבים לוותר על הגבולות שלנו כדי לתת לילד תחושה שהוא נראה, נשמע ומובן.
כי בסופו של דבר, ילד שנולד ביום 14 לא צריך שיגדירו אותו כילד קשה, עקשן או מרדן; הוא צריך מבוגרים שיעזרו לו להכיר את הכוחות שלו, להבין את האתגרים שלו וללמוד איך להפוך את הרצון לחופש ליכולת לבחור, ליצור, להתפתח ולבנות קשרים טובים עם האנשים סביבו.

*לכל ילד המסע שלו בקצב שלו, ולכל הורה הדרך שלו ללמוד להבין ולהיות מובן.*

ליאת עזר, מייסדת מרכז "דרך התודעה", משלבת נומרולוגיה ותקשורת מקרבת בהדרכת הורים, נשים, אמהות, ייעוץ וסדנאות, כדי לעזור לנו להכיר את עצמנו ואת מי שנמצא מולנו, להבין את הצרכים שמאחורי ההתנהגות ולמצוא דרך לדבר כך שגם אני וגם האחר נוכל להיות מובנים.