בשביל להגיע למטרה אני זקוקה לאמצעי

משפט ברור וידוע שמשרת אותי בכוונות שלי בחיים בתחום הכסף כלומר,

בשביל להשיג תואר אני זקוקה לכסף

בשביל להשיג דירה אני זקוקה לכסף

בשביל להשיג אוכל אני זקוקה לכסף

בשביל להשיג תחבורה אישית אני זקוקה לכסף

בשביל להשיג חיית מחמד אני זקוקה לכסף

כלומר, אין ספק שכסף לא מעניין אותי, כסף- חתיכת הנייר הזו עם הפרצופים לא יכולה באמת לגרום לי לאושר/סיפוק/הנאה/שמחת חיים/נוחות.. זאת אומרת היא אינה המטרה, כמו שקודם טועים ואומרים "המטרה שלי זה לעשות כסף!" יופי, ואז זה ישב בבנק ויהיה מגניב ונחסוך אותו עד שיום אחד במקרה נמות בתאונת דרכים וכל התכנונים שלנו על השני בתים בלוס אנג'לס וניו יורק יישארו בגדר "יכולנו"

בקיצור, כסף הוא לגמרי אמצעי ואם בן אדם יתווכח איתי – אעמוד ואצטדק על דעתי.

תובנה נפלה למוחי בעודי אוכלת טבעול תירס מהמקפיא, מנסה לשחק עם מיסטי שבילתה את ה 13 שעות האחרונות בבית ריק סגור וחשוך.

מה זו אהבה בהקשר של מערכות יחסים?

מה הוא הצורך הזה או הרצון הזה להיות במערכת יחסים?

מהו באמת טיב יחסים שהינם טהורים והאמיתיים ומה אני מקבלת מהם?

זוגיות זה אמצעי?

בשביל להשיג ליטוף אני זקוקה לזוגיות?

בשביל ללכת יד ביד אני זקוקה לזוגיות?

בשביל ליצור בבית תחושה חמה אני זקוקה לזוגיות?

בשביל לקבל משכנתא שווה אני זקוקה לזוגיות?

בשביל להביא ילדים לעולם אני זקוקה לזוגיות?

בשביל לתת ולקבל אהבה אני זקוקה לזוגיות?

האם הערך שמוביל זוגיות הוא אהבה,

בעצם השאלה היא, האם בשביל להגיע למטרה (אהבה) אני זקוקה לאמצעי (זוגיות)?

למה אנשים רודפים אחרי זוגיות? למה אני רדפתי אחרי זוגיות ב15 השנים האחרונות?

מה היא אותה מניפולציה שחורקת במוח ומפעילה אותי ואם להיות שחצנית - מפעילה אותנו, לחיות באמונה שזוגיות זה שלמות, זה היחד העילאי, זהו נקודת המפגש המשמעותית של החיים?

למה מחלת סרטן לא יכולה להיות נקודת מפגש משמעותית?

אם אני מנסה לענות על חלק מהשאלות (מה שיותר מעניין אותי כרגע)

והשאלה היא למה אני רדפתי אחרי זוגיות כל כך הרבה שנים?

או יותר נכון אני אשאל זאת בנוסח הווה כי זה לא הוגן להשעין את זה על העבר (אז יש צדקנות וסיבות, מניפולציות ותירוצים אין סופיים)

למה אני חושבת שאני צריכה לרדוף אחר זוגיות?

התשובה האוטומטית שלי היא: כי אז אני לא אהיה לבד – תשובה הכי אינטואיטיבית שיש לי להגיד בקול רם ובאומץ = חשש מבדידות.

מיד לאחר התשובה האינטואיטיבית שלי אני מקבלת סטירה מסוימת מקול קטן בראש שאומר לי "אבל אז, כשאת בזוגיות, את מרגישה ריקה, את נעלמת ואת עסוקה בדבר הלא נכון כמו במה שלא עובד בתוך הזוגיות ולא במה שלא עובד בך" 

ואם להיות משימתית – היום אני אומרת שאני צריכה זוגיות אך, ברגע שהמשפט הזה ישתנה מצריכה לרוצה, לבוחרת – הזוגית תהיה שונה=שווה=מגניבה=מצוינת=אמיתית=מלאה=שלמה מהבסיס וכל השאר יבוא בהמשך.

מה אתם אומרים?                                                                                                    

***10 חודשים קדימה מזמן הכתיבה, בזוגיות מאושרת שפחדתי שאולי אני רק חולמת להגיע אליה והינה היא אצלי, בבית שלי, במיטה שלי. כי רציתי! ובחרתי!