פרמידת הנוירוזות        פמה תופדהן

אנו ילדיהם של הורינו שגידלו אותנו וחינכו אותנו.

קיבלנו מהם מנת נוירוזות הגונה.

הללויה.

כל אחד מהם קיבלת מנת נוירוזה משובחת מהוריו הוא.

כמה נפלא.

הוריהם, כל אחד בנפרד קיבל מנת נוירוזות מבציר נדיר גם כן.

ככה זה עולה מעלה בצורת פירמידה הפוכה.

או יותר נכון,

משפך

שאליו

מתנקזות כל הנוירוזות בסוף

ועוברות דרך פתח אחד צר.

אנו אלו שעומדים בפתח.

אז למה אתם מצפים?

שחררו את הציפיות מאחרים אבל דבר ראשון מעצמכם.

תחשבו איזה לוליין אדיר צריך להיות כדי להחזיק את הפירמידה ההפוכה הזאת ועדיין להישאר שפוי (פלוס מינוס).

טוב. לא כולם עומדים בעומס.

אבל אפשר להבין מדוע.

מה שבטוח, שאין שום מקום לאשמה. את מי תאשימו? את אדם וחווה?

נגיד שכן.

זה יעזור?

הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות זה להחליט להפסיק את השושלת הזאת ולבחון את כל ההרגלים שלנו בצורה כנה, פתוחה ומחוייכת.

כל זאת ניתן לעשות בעזרת מדיטציה אנליטית (אבל אל תהיו רציניים מדי כי אז היא לא תעבוד).

תזכרו את שתי המילים האלו שיכולות להוציא אתכם ממצבי רוח לא טובים ולא נעימים:

"זה בסדר".

שלכם בהרבה אהבה

פמה תופדהן