עו"ד שירן אפנג'ר משפט אזרחי - שירן אפנג'ר עורכת דין

משרדי הינו משרד בוטיק, המאמין במתן שירות איכותי, מקצועי ואישי. מאחורי כל סיפור יש אדם הזקוק לא רק לאסטרטגיה וטקטיקה שהינם חלק בלתי נפרד מההליך המשפטי, אלא גם לליווי אישי ולתחושת ביטחון.

עוד ›
עריכת דין במשפט אזרחיעומר

צוואות/ירושות וייפוי כח מתמשך

°צוואות, ירושות ומה שביניהן° לא מעט אנשים מבקשים לברר איתי מה ההבדל בין ירושה לצוואה ולמה צריך צוואה אם יש ירושה ומה זה צו קיום צוואה ואיפה נכנס ייפוי כח מתמשך בכל הסיפור הזה?? נכון צודקים ‼️ נורא מבלבל 🤔 אז נעשה קצת סדר: 📌 *ירושה על פי דין* - חלוקת רכושו של המנוח בהתאם לדין, בהתאם לחוק. כברירת מחדל ומבלי שנצטרך לערוך מסמך כזה או אחר, החלוקה הקבועה בחוק מתחילה במעגל המשפחתי הקרוב ביותר למנוח. כך שבמצב בו הותיר אחריו אישה וילדים אז מחצית מהרכוש מקבלת האישה ובנוסף את מכוניתו של המנוח והמיטלטלין ובמחצית השנייה של הרכוש, מתחלקים הילדים בחלקים שווים. החוק נותן מענה למקרים שונים. אם למנוח אין בן/בת זוג או ילדים, יתחלק רכושו בין יתר קרובי משפחתו של המנוח, ובהיעדר קרובי משפחה, עובר רכושו לניהולו של האפוטרופוס הכללי. (רכושו של המנוח = עיזבון) לאחר פטירתו של המנוח, יש להגיש בקשה לצו ירושה. *צוואה* - מסמך המסדיר את רצונותיו של המנוח באשר לחלוקת רכושו ולעניינים אישיים נוספים על פי רצונו, ובכך המנוח מצווה באמצעות הצוואה לקיים את רצונו לאחר מותו. צוואה רצוי לעשות כשהאדם מעוניין לחלק את רכושו בשונה מחלוקה על פי דין בה דנו למעלה. כאשר מדובר באדם בעל נכסים רבים ועסקים ורצוי כי ענייניו יהיו מוסדרים בטרם עת. עוד רצוי לערוך צוואה כשמדובר באם/אב חד הורי וילדיו קטינים (ואף אם בגירים) ו/או כשאדם נמצא בפרק ב' לחייו ובכך למנוע תרחישים שאינם רצויים. מצב נוסף ונפוץ הוא כשבני זוג מעוניינים לערוך צוואה הדדית ובכך לשמור אחד על השנייה ולצוות את רכושם ראשית זה לזו, ורק בעת פטירתו של האחרון מבין בני הזוג, יעבור רכושם הלאה על פי רצונם ההדדי. לאחר פטירתו של המנוח, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה. *ייפוי כח מתמשך* - מדובר בהליך שבא לעולם בשנים האחרונות. הליך שמביא לקדמת הבמה את רצונו של האדם, בעודו בחיים. כלומר? עד לאחרונה, לאדם לא היתה זכות משפטית או הסדר משפטי שמאפשר לו לקבוע במסמך מחייב, מה יקרה איתו ומי יקבל החלטות במקומו, אם יגיע יום והוא יאבד את היכולת שלו לקבל החלטות עבור עצמו. אובדן כושר קבלת החלטות יכול לנבוע כידוע לרוב, מתאונות קשות וממחלות. ייפוי כח מתמשך יכול לערוך כל אדם כשיר מעל גיל 18 ולקבוע מי יטפל בענייניו הרכושיים, האישיים והרפואיים. האדם יכול לתת הנחיות מקדימות היורדות לרזולוציות החשובות והעקרוניות בחייו, כמו למשל, במקרה סיעודי האם יהיה מטופל בביתו עם מטפל/ת או שרצונו הוא אחר. האם ברצונו להמשיך לעזור לאחד הילדים לו הוא דואג לעזור, האם הוא רוצה ללכת רק לרופא כזה או אחר שעליו הוא סומך, האם הוא רוצה שמיופה הכח ייתן דיווח על ההחלטות שהוא מקבל עבורו וכדומה. הכל משתנה בהתאם לנסיבות חייו של האדם ולרצונותיו. אין חשש! ניתן יהיה לפעול בהתאם לייפוי הכוח המתמשך ולעשות בו שימוש רק לאחר כניסתו לתוקף. כלומר, רק לאחר שאכן אין ביכולתו של האדם "להבין בדבר". לרוב מצרפים חוות דעת רפואית המעידה על כך. מסמך ייפוי כח מתמשך יש לערוך כל עוד האדם צלול ויכול לקבל החלטות. יש הליכים נוספים לאלה אותם ציינתי למעלה, כגון "מסמך הבעת רצון", "תומך קבלת החלטות" ו"מינוי אפוטרופוס". עריכת מסמכים משפטיים בטרם עת, יש בהם בכדי לכבד את רצונותיכם ולהסדירם משפטית. כמו גם למגר תרחישים שאינם רצויים, ואף לשמור על שלום הבית והמשפחה - כל זאת על ידי מתן הוראות באמצעות צוואה, ובאמצעות עריכת ייפוי מתמשך. עדיין איתי? 🙃 רק בשורות טובות! עו"ד שירן אפנג'ר.

נחזור אליכם/ן עם הצעה מותאמת תוך יום עסקים אחד.

שירותים נוספים

תודה שחשבת עלי - מזכה ב 10 נקודות

עסקה קטנה של עורכי דין אשר מזכה ב 10 נקודות

פרטים נוספים
לשון הרע

לשון הרע מתקיים בנינו מאז ומתמיד. אלא שנושא זה מקבל במה עוד יותר עם הולדת המרחב הוירטואלי, פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ טוויטר ועוד. שם נמצא עולם מקביל, נוסף, אחר. עולם נגיש, חשוף, המזין אותנו במידע כה רב שלא תמיד עומד בקנה אחד עם דעותינו ואמונתנו. מדוע במרחב הוירטואלי אנו עדים לקיומו של לשון הרע על בסיס יום יומי? בין אם זה כלפיי עסק, אדם פרטי או דמות ציבורית. הדבר נובע, בין היתר, מהטעמים שלהלן: טעם 1 - היעדר רגולציה. בעבר, פרסום ידיעה או חדשות היו מגיעים אלינו באמצעות אמצעי תקשורת העיתונות והרדיו. מידע לא היה עניין נגיש של מה בכך והצינורות המקובלים היו מעטים. אמצעי תקשורת אלו זכו להסדרה במסגרת החוק, בין היתר במסגרת פקודת העיתונות. הרבה מים עברו בנהר מאז וכיום ומאז הולדת האינטרנט, בידי כל אדם האפשרות הפשוטה לפרסם כל דבר העולה על רוחו, לאהוב פרסום, לשתף פרסום, ואף לבקר פרסום ואת האדם שכתב אותו. או שם קבור הכלב. האם ניתן להחיל את הדין בדבר פרסום בעיתון וברדיו לדין בדבר פרסום באינטנרט? התשובה עדיין לא חד משמעית, ואולם אחר וחוק לשון הרע חוקק בשנת 1965! שנה בה למעלה ממחצית קוראי הפוסט כלל לא נולדו, הרי שהוא אינו תואם את העידן הכה מפותח ולא ניתן לגשר על הפערים העצומים שבין עולם העיתונות לעולם האינטרנט. טעם 2 - קלות ונגישות. לא זו בלבד, אלא שגם הפעולה הכרוכה בפרסום היא כה פשוטה באינטנרט, שהאצבע פעמים רבות פשוט קלה על המקלדת ונדמה לנו "כי הנייר סובל הכל" וכי לא תהינה כל השלכה לתגובה או פוסט כזה או אחר. ואולם, על אף שלא כל הבעת דעה הינה בבחינת לשון הרע, וכן, לא כל לשון הרע בעיננו הינו לשון הרע בעיניי בתי המשפט, עדיין ותמיד - יש להיזהר ולהישמר פן תגלו תביעה על סף דלתכם. אציין, כי הפסיקה מתגבשת עוד ועוד ותופסת מקום בו החוק לא נותן מענה ויש אומרים כי שותק הוא, והדין עדיין לא אמר את מילתו האחרונה באשר להוצאת דיבה במרחב הוירטואלי. גם אני עדיין לא כתבתי את מילתי האחרונה בעניין לשון הרע. יש עוד מקום לדון בסוגיות כגון: מה ייחשב לפרסום? מה ייחשב ללשון הרע? כיצד ניתן להימנע מלשון הרע באינטרנט? מה היא אחריות מנהל אמצעי פרסום בפלטפורמת האינטרנט? אילו פיצויים ניתן לקבל? אילו ביטויים נקבעו בתוך בתי המשפט כעלולים להוות לשון הרע יותר מביטויים אחרים? אך אשאיר את הדיון לפוסטים הבאים. ועד אז.. היזהרו בלשונכם. אם לא נזהרתם או אם ספגתם אתם הוצאת דיבה - אני כאן לשירותכם. עו"ד שירן אפנג'ר

פרטים נוספים

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA, ובכפוף למדיניות הפרטיות ולתנאי השימוש של Google.