עו"ד שירן אפנג'ר משפט אזרחי - שירן אפנג'ר עורכת דין

משרדי הינו משרד בוטיק, המאמין במתן שירות איכותי, מקצועי ואישי. מאחורי כל סיפור יש אדם הזקוק לא רק לאסטרטגיה וטקטיקה שהינם חלק בלתי נפרד מההליך המשפטי, אלא גם לליווי אישי ולתחושת ביטחון.

עוד ›
עריכת דין במשפט אזרחיעומר

מקרקעין

אתם מעוניינים לקנות דירה והחלטתם להתחיל תהליך. מבררים על מחירים, על משכנתא, מגבשים הון התחלתי.. ואז, אתם שומעים מתוך שיחת אגב עם חברים שעכשיו קנו דירה, כמה התהליך הזה כרוך בבירוקרטיה ולא הבנתם מילה מהמונחים שהם אמרו שם :-/ נסח טאבו/אישור זכויות/מיסוי מקרקעין/ייפוי כח בלתי חוזר/מכתב כוונות/סילוק משכנתא/נסח נקי/היטל השבחה/נוטריון/חברה משכנת/רמ"י.. אתם תוססים לרכוש דירה אך פתאום קצת מהססים. אז כדי להקל עליכם, אסביר בקצרה כאן ובפוסטים הבאים אודות אותם מונחים. ** נסח טאבו ו/או אישור זכויות ** הפעם נדון על מונחים שהמשמעות שלהם שונה מאוד בתכליתה, כך שאחת קניינית והאחרת זכות חוזית/אובלגיטרית בלבד. אולם שני המונחים מבטאים עבורנו את אותו רציונאל בבואנו לבחון עסקת מקרקעין. למעשה מדובר בתעודת הזהות של הנכס הספציפי בו אתם מעוניינים. זהו המסמך הראשון שנבקש מהמוכרים לראות לפני שנתקדם. לא מומלץ כלל וכלל להתחיל לדון בעסקה, לפני שנותנים לגורם מקצועי לעיין בתעודת הזהות הזו של הנכס. נסח טאבו ו/או אישור הזכויות, מלמדים המון על מצבו הרישומי של הנכס. בין היתר, היכן הנכס רשום (נסח טאבו - רשום בלשכת רישום המקרקעין הידוע כ"טאבו" ואילו אישור זכויות - רשום ברשות מקרקעי ישראל הידועה כ"רמ"י") אולי בכלל הנכס רשום גם בחברה המשכנת? עוד עולה מעיון בנסח טאבו ו/או אישור זכויות האם על הנכס יש עיקולים? שעבודים? הגבלות אחרות העלולות לחשוף אתכם לסיכונים נוספים כגון קיומם של יורשים לנכס, כינוס נכסים. האם המוכרים את הנכס רשומים בכלל כבעלי הנכס? אם כן, מה זכותם בנכס? בעלות האם חכירה? האם ישנן זיקות הנאה או הערת אזהרה נוגדת, האם קיים צו הריסה, תיקון צו בית משותף?.. המידע הנ"ל עלול להכיל נורות אדומות שיש לבחון ביתר שאת. כאן אציין באמרת אגב חשובה, כי לא מומלץ לערוך זכרון דברים. למה? כי זכרון דברים הינו מסמך מחייב לכל דבר. הכותרת "זכרון דברים" לא היא שמשנה, אלא תוכן המסמך. ובמקום בו זכרון הדברים מפורט דיה, הוא עלול לחייבכם (הן כרוכשים והן כמוכרים) כפי שיחייבכם הסכם מכר. ראו כמה שאלות עולות מעיון בנסח טאבו ו/או אישור זכויות. מדוע שאתחייב טרם קיבלתי תשובות לשאלות אלה? ישיבו לי הרוכשים: "כדי שלא אפספס את הנכס". ישיבו לי המוכרים: "כדי לא לפספס את הרוכש". מדובר ברצון מובן ולגיטימי, אך ה"פיתרון" זכרון דברים הוא מוטעה. אז מה כן לעשות? אם אתם מעוניינים בנכס או ברוכש, תיצרו קשר עם עורכי דין והעבירו את העניין לטיפולם הבהול. האם שני הצדדים יכולים לפנות לאותו עורך דין שייצג גם את הרוכש וגם את המוכר? התשובה היא כן, בהסכמת שני הצדדים. (אם כי במצב כזה, הייתי ממליצה לפנות לעו"ד שעיקר עיסוקו הוא במקרקעין). אל תחסכו בתשלום על טיפול מקצועי בעניין כה מהותי כמו רכישה/מכירה של נכס, שכן, בעסקאות מקרקעין לכל מעשה יש השלכה, ולכל העדר מעשה (מחדל) יש השלכה

נחזור אליכם/ן עם הצעה מותאמת תוך יום עסקים אחד.

שירותים נוספים

תודה שחשבת עלי - מזכה ב 10 נקודות

עסקה קטנה של עורכי דין אשר מזכה ב 10 נקודות

פרטים נוספים
לשון הרע

לשון הרע מתקיים בנינו מאז ומתמיד. אלא שנושא זה מקבל במה עוד יותר עם הולדת המרחב הוירטואלי, פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ טוויטר ועוד. שם נמצא עולם מקביל, נוסף, אחר. עולם נגיש, חשוף, המזין אותנו במידע כה רב שלא תמיד עומד בקנה אחד עם דעותינו ואמונתנו. מדוע במרחב הוירטואלי אנו עדים לקיומו של לשון הרע על בסיס יום יומי? בין אם זה כלפיי עסק, אדם פרטי או דמות ציבורית. הדבר נובע, בין היתר, מהטעמים שלהלן: טעם 1 - היעדר רגולציה. בעבר, פרסום ידיעה או חדשות היו מגיעים אלינו באמצעות אמצעי תקשורת העיתונות והרדיו. מידע לא היה עניין נגיש של מה בכך והצינורות המקובלים היו מעטים. אמצעי תקשורת אלו זכו להסדרה במסגרת החוק, בין היתר במסגרת פקודת העיתונות. הרבה מים עברו בנהר מאז וכיום ומאז הולדת האינטרנט, בידי כל אדם האפשרות הפשוטה לפרסם כל דבר העולה על רוחו, לאהוב פרסום, לשתף פרסום, ואף לבקר פרסום ואת האדם שכתב אותו. או שם קבור הכלב. האם ניתן להחיל את הדין בדבר פרסום בעיתון וברדיו לדין בדבר פרסום באינטנרט? התשובה עדיין לא חד משמעית, ואולם אחר וחוק לשון הרע חוקק בשנת 1965! שנה בה למעלה ממחצית קוראי הפוסט כלל לא נולדו, הרי שהוא אינו תואם את העידן הכה מפותח ולא ניתן לגשר על הפערים העצומים שבין עולם העיתונות לעולם האינטרנט. טעם 2 - קלות ונגישות. לא זו בלבד, אלא שגם הפעולה הכרוכה בפרסום היא כה פשוטה באינטנרט, שהאצבע פעמים רבות פשוט קלה על המקלדת ונדמה לנו "כי הנייר סובל הכל" וכי לא תהינה כל השלכה לתגובה או פוסט כזה או אחר. ואולם, על אף שלא כל הבעת דעה הינה בבחינת לשון הרע, וכן, לא כל לשון הרע בעיננו הינו לשון הרע בעיניי בתי המשפט, עדיין ותמיד - יש להיזהר ולהישמר פן תגלו תביעה על סף דלתכם. אציין, כי הפסיקה מתגבשת עוד ועוד ותופסת מקום בו החוק לא נותן מענה ויש אומרים כי שותק הוא, והדין עדיין לא אמר את מילתו האחרונה באשר להוצאת דיבה במרחב הוירטואלי. גם אני עדיין לא כתבתי את מילתי האחרונה בעניין לשון הרע. יש עוד מקום לדון בסוגיות כגון: מה ייחשב לפרסום? מה ייחשב ללשון הרע? כיצד ניתן להימנע מלשון הרע באינטרנט? מה היא אחריות מנהל אמצעי פרסום בפלטפורמת האינטרנט? אילו פיצויים ניתן לקבל? אילו ביטויים נקבעו בתוך בתי המשפט כעלולים להוות לשון הרע יותר מביטויים אחרים? אך אשאיר את הדיון לפוסטים הבאים. ועד אז.. היזהרו בלשונכם. אם לא נזהרתם או אם ספגתם אתם הוצאת דיבה - אני כאן לשירותכם. עו"ד שירן אפנג'ר

פרטים נוספים

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA, ובכפוף למדיניות הפרטיות ולתנאי השימוש של Google.