בימים שלפני המלחמה, כשעוד עסקנו בענייני דיומא, מעצר חשודים בעבירות צווארון לבן או בעבירות אחרות היה ענין שבשגרה.

המעצרים היו מתרחשים על פי רוב באותו האופן - המשטרה היתה פושטת על ביתו של החשוד/משרדו בשעת בוקר מוקדמת, מבצעת חיפוש, תופסת מסמכים ומוצגים נוספים רלוונטיים לחקירה, ומובילה את החשוד להמשך חקירה במשטרה ולמעצר.  

בעבירות אחרות, שאינן עבירות "צווארון לבן" כגון עבירות מין ואלימות, היה המעצר מתבצע לאחר שנתקבל מידע אודות מעורבותו של החשוד באירוע, או לאחר מסירת תלונה מפי קורבן עבירה.

בשונה מבעבר, כיום יש מודעות גדולה לחשיבותו של הייצוג המשפטי בהליך הפלילי וכמעט ולא ניתן לפגוש נאשם המייצג את עצמו. ואולם, בשלב הראשוני של החקירה, המיידי, ובמיוחד במקרים בהם החקירה מפתיעה את החשוד  - ייתכנו בהחלט מצבים בהם חשוד יגיע לחקירה בתחנת המשטרה לפני שפגש עורך דין.

מצב דברים שכזה מזמן תקלות ופוטנציאל ממשי לפגיעה בזכויותיו של החשוד ולהפללה עצמית - על כן, על כל אדם לדעת מה הן הזכויות הבסיסיות והראשוניות שיש למי שנעצר ונחשד בעבירה, על מנת שיוכל לעמוד עליהן  באם חלילה יקלע לחקירה.

הכרת הזכויות הבסיסיות, כמו גם עמידה נחושה על קיומן, יכולה למנוע את הנזקים הקשים העלולים להיגרם כתוצאה מקיפוח זכויות אלה. 

ואלה העיקריות שבהן:  

1. אם הוחלט על מעצר - חייב קצין משטרה להודיע לעצור מהן זכויותיו, הכוללות מסירת הודעה לאדם  קרוב ופגישה עם עורך דין. 

2. זכות השתיקה - לאדם הנחקר כחשוד בידי איש מרות, נתונה הזכות לשתוק במהלך החקירה, כביטוי לזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית. המשמעות היא שניתן לסרב להשיב לשאלות, לשתוק לנוכח הטחת ההאשמות, ובאופן גורף - לא להוציא מילה בחקירה. הדבר נכון שבעתיים אם הנחקר טרם פגש עורך דין, שכן כל מילה שימסור בחקירתו הראשונה תהיה בעלת משקל כבד לכל אורך חיי התיק, ויהא בה כדי לכבול אותו לגירסה או לחבל בסיכויי הגנתו. 

3.  חובת מתן אזהרה - על השוטר החוקר חשוד להזהירו לו כי אינו חייב לומר דבר בחקירתו אשר עלול להפלילו, שכל דבר שיאמר בחקירה עלול לשמש ראיה נגדו, וכי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו. אזהרה זו עומדת בבסיס חוקיותה של החקירה ובלעדיה נפגע עד מאד משקל ההודעה עד כדי פסילתה כראיה במקרים קיצוניים.

4. זכות ההיוועצות בעורך דין - מדובר בזכות יסוד הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והיא בעלת חשיבות רבה. פגיעה בזכות על דרך סיכול יכולתו של החשוד להיוועץ בעורך דין עובר לחקירתו, יכולה להביא לתוצאה הקשה של הודאת שווא - ועל החשוד לעמוד על זכותו, גם אם היא כרוכה בעיכוב החקירה עד לפגישתו עם עורך הדין.

5. חדר החקירה -  החקירה הנערכת בחדר חקירות מתועדת בוידאו ואודיו. בנוסף, החוקר העורך את החקירה מקליד את השאלות והתשובות על גבי גיליון החקירה. אין לסמוך על ההקלטה/ההקלדה - ועל החשוד לוודא בעצמו שכל דבריו נרשמו כפי שאמר אותם. לשם כך - בסיומה של החקירה עליו לקרוא בעיון את גיליון החקירה, לתקן את הדרוש תיקון ולהוסיף את הערותיו.

במהלכה של כל חקירה צפויים תרגילי חקירה שהיחידה החוקרת מבצעת, כמו גם מהלכי חקירה סטנדרטיים שאדם אשר מגיע לראשונה בחייו לחקירה, אינו מכיר.

תפקידו של עורך הדין הפלילי להכין את החשוד לעתיד להתרחש במהלך החקירה, לוודא שהחקירה מתקיימת באופן חוקי, וזכויותיו נשמרות במהלכה.

התנהלות נבונה ומושכלת בחקירת משטרה יכולה להיות ההבדל בין הליך פלילי ארוך ומייסר, לבין סגירת התיק בתום החקירה וחזרה לחיי שגרה תקינים.

בכל שאלה/היוועצות לפני חקירה - ניתן לפנות לטל' 050-6217359

נאוה טולדנו יהודה, עו"ד

בכירה לשעבר (ממונה - ראש צוות פלילי) בפרקליטות הפלילית

מגשרת ומנטורית משפטית.