כשאומרים: "הזיכרון שלי על הפנים", "אני לא זוכר כלום", אנחנו מדברים בדרך כלל על התוצאה. התוצאה: אנחנו לא מסוגלים להגיד איך קוראים לשחקן בטלוויזיה, או שאין לנו מושג איפה המפתחות של המכונית. הסיבה: הסיבה יכולה להיות שונה ומשונה. לדוגמא: בהרבה מהמקרים, אנחנו לא זוכרים איך קוראים לשחקן בטלוויזיה, אבל אחרי זמן מסוים פתאום אנחנו נזכרים. כלומר, זה היה מאוכסן בתאים האפורים שלנו, אבל הבעיה שלנו הייתה שליפה. לעומת זאת, כאשר אנחנו אומרים שאין לנו מושג איפה המפתחות או המשקפיים, אנחנו אכן לא יודעים איפה הם. נכנסנו הביתה, בדיוק היה לנו טלפון, הנחנו את המפתחות ואנחנו פשוט לא יודעים איפה. ברוב המקרים הבעיה תהיה בעיה של קשב. כלומר, לא נתנו תשומת לב להנחת המפתחות ולכן המוח שלנו לא שימר זיכרון של פעולת הנחת המפתחות. הסיבות הן רבות ומגוונות, הבאנו כאן רק 2 אפשרויות על מנת להמחיש את הנושא. על מנת לזכור אנחנו צריכים לתרגל יכולות קוגניטיביות שונות. הפעם בואו נתרגל את הראיה מרחבית. תבחרו משהו יום יומי שאתם עושים: הולכים לעבודה, למכולת וכו'. תחשבו על כל הדרכים שאתם מכירים לשם (גם אלא שמאריכות מעט את הדרך) ובכל יום תבחרו דרך שונה. כך נתרגל מעט את הראיה המרחבית שלנו. מי שישלך לי מייל ל: [email protected] יקבל ממני את הקובץ המלא המכיל גם תשבץ שחור ופתור וכמובן יקבל את הטיפ הבא בחודש הבא.