אז זהו.. 98% מהסטארטאפים לעולם לא יגיעו למסה קריטית של משתמשים ו-99.5% לעולם לא יגיעו למיליון משתמשים

כאשר מקימים את הסטארט אפ הראשון שלנו, נוהגים להפוך לרומנטיקנים לגביו.

מאכילים אותו, מלטפים אותו, מגנים עליו כשמדברים לא יפה ועוצמים את העיניים כשמדברים על המגרעות שלו.

אחד הדברים המעניינים ביותר כאשר מדברים עם ממציאים צעירים הוא מגוון הרעיונות המדהים וטווח החשיבה הרחוק אותו הם משווקים. הסיבה לכך טמונה בעובדה שמדובר על עסק חדש, יש לפתח מוצר, יש למצוא קהל לקוחות ויש לחנך את השוק. פעולות אשר דורשות זמן. היזמים הצעירים בטוחים כי המשקיעים יהיו סובלניים באותה המידה.

אין זהו הסיפור, כל זמן שעסק אינו מרוויח כסף הוא מפסיד כסף. וכאשר משקיע בוחר במיזם כראוי להשקעה, הוא לוקח בחשבון מספר אמות מידה פיננסיות - ראשית הוא בוחן את סיכויי ההצלחה של המוצר ועל פיהם מגדיר את מקדם ההיוון לפרויקט. שנית, הוא מהוון את ההשקעה ליום ההשקעה. המשמעות היא, שכל יום שעובר ללא הכנסה כלשהי מקטין את שווי החברה.

כל חברה זקוקה למספר טקטיקות ומודלי רווחיות:

הראשונה - לטווח הקצר, שימוש בטכנולוגיות ומוצרים קלים לייצור ומכירה המאפשרים יצירת רווחים בטווח הזמנים הקצרה

השנייה - טווח בינוני, מוצרים המבוססים על טכנולוגיות אשר פותחו לצורך הכנסות מהירות ומאפשרים המשכיות, חדירה לשוק ומיתוג.

השלישית - ללכת אחרי החזון, מוצרי הטווח הארוך הבנויים על הטווח הבינוני ומהווים למעשה את ליבת העסק.

על אף שמוצרי הטווח הקצר והבינוני אינן ליבת העיסוק, הם תוצרי לוואי של פיתוחי טווח הזמן הארוך וניתן להשתמש בהם כחבל חמצן עבור חברה בראשית דרכה.