עוצמת העימות בין ההורים, משפיעה באופן המשמעותי ביותר על הילדים ומהווה את עיקר הנזק הנגרם להם. ככל שהעימות יהיה ארוך ואלים כך תהה עוצמת הפגיעה ועומק הנזק.(על פי אופי העימות ניתן לחזות את סוג הפגיעה וההשפעה על הילדים בבגרותם).

הליך הגירושין מהווה משבר, אובדן קשה לכל המשפחה, במיוחד לילדים. הם בתוך המערבולת ללא הבנה ויכולת שליטה על עתידם. למרות זאת, אפשר להיפרד תוך צמצום ומזעור הנזק שייגרם לילדים.

ככל שההורים ישתפו פעולה אחד עם השני ויהיו נוכחים בחיי הילדים כך יתגברו הילדים בצורה טובה יותר על משבר הגירושים ופרוק המשפחה.

הקפדה על ארבעת העקרונות הללו יצמצמו מאוד את הפגיעה:

1. הוצאת הילדים ממרחב העימות. הילד איננו כלי, שחקן בעימות.

2. נוכחות רגשית של ההורה עם הילד – בזמן הבילוי המשותף.

3. קשר משמעותי ויציב עם שני ההורים לכל אורך הדרך.

4. שמירה על רמת חיים בסיסית של הילד בשני הבתים.

ובהרחבה

1. הוצאת הילדים ממרחב העימות, הילד איננו כלי, שחקן בעימות !

    - כל שימוש בילדים ככלי ניגוח, כלי להעברת מסרים, אוזן קשבת או כל מניפולציה אחרת רק תעמיק

      את החשיפה והמעורבות הרגשית שלהם בעימות ותפגע בהם. נכון שקשה לכם מאוד,

      אל תכבידו על הילדים. מצאו משענות אחרות. חברים, משפחה, איש מקצוע, לא הילדים.

      חשוב לשמור על הילד כילד.

    - חשוב לשמור על כבוד ההורה. בן הזוג הוא ההורה של הילד, פגיעה בו היא פגיעה בילד.

      אם ההורה שלו לא טוב, הוא, הילד והמשפחה שלו לא טובים, על מי נותר לו להישען ?

   - ההתאוששות, אל תקשו אחד על השני. הילד רואה ומפנים. אם אחד ההורים לא מתרומם,

     הילד יראה ויושפע.

     התאוששות ובניית חיים חדשים ומלאים (לא בהכרח זוגיות) מראה לילד שיש אפשרות של צמיחה

     ממשבר – שיעור מאוד חשוב לחיים.

2. נוכחות רגשית של ההורה עם הילד – בזמן הבילוי המשותף.

    הילד צריך את ההורה איתו. תסתכל לו בעיניים ותקשיב לו. שדר לו שכרגע אני אתך ואתה הכי

    חשוב. אפשר להיות יחד ולשמוע מוסיקה, לטייל לראות סרט... צריך גם זמן של יחד – אחד עם השני.

    הדגש צריך להיות על הקשבה בתשומת לב מלאה. זה מנחם, מרגיע ומקנה בטחון.

    ההורה שלי, איתי, לא לידי.

3. קשר משמעותי ויציב עם שני ההורים לכל אורך הדרך.

    לשני ההורים יש תפקיד בעיצובו וצמיחתו של הילד. כל אחד מההורים מהווה מקור תמיכה וביטחון,

    במיוחד לאחר משבר פרוק המשפחה. חשוב מאוד לשמור על נוכחות וקשר יציב וקבוע.

    מפגשים קבועים, שיחות טלפון. לכבד את האינטימיות של הילד עם ההורה השני, לא לתשאל,

    לבקר למסור. לדאוג ולאפשר לילד קשר פתוח, בטוח, עם שני הוריו.

4. שמירה על רמת חיים בסיסית של הילד בשני הבתים.

    מומלץ לצמצם את הפערים בניהם עד כמה שניתן.

    רמת חיים בסיסית : מרחב מחיה (בית), מזון, ביגוד. ללא אילו החיים קשים ומאיימים.

    אם החוויה של הילד באחד הבתים קשה - החיים שלו קשים !

   חשוב שבשני הבתים תהיה לפחות רמת חיים מינימלית. פערים גדולים בין שני הבתים יגרום קושי

   רגשי וקונפליקט אצל הילדים.

  עד כמה שניתן מומלץ לצמצם את הפערים.

  גם כשהזוגיות נגמרת, ההורות אינה נגמרת ואיתה הדאגה לילדים.

על פני צודקים ומנצחים, עדיף טובים וחכמים.