לאור שאלות רבות אשר נשאלתי לאחרונה לעניין זכויות יוצרים, ראיתי לנכון לסתור מספר אגדות אורבניות הנוגעות לתחום זכויות היוצרים. מאמר זה חשוב לכל מי שבבעלותו יצירות מוגנות מכוח דיני זכויות יוצרים – וכן לגרפיקאים, מעצבים, אמנים בתחומים שונים, סופרים, משוררים, צלמים ועוד. כהקדמה לעולם זכויות יוצרים, דנתי במאמריי הקודמים המפורסמים באתר האינטרנט של משרדי במונחים כגון מהי יצירה מוגנת, מהן זכויות יוצרים ומדוע אנו מעניקים הגנת זכויות יוצרים. אתם מוזמנים לקרוא מאמרים אלו כהקדמה לרשומה זו (http://www.dnlaw.co.il/?page_id=546) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 מונה רשימה ארוכה של יצירות אשר היה ויצירות אלו עומדות בתנאים מסוימים – תוענק לבעליהן הגנת זכויות יוצרים. כך, יצירות מוגנות יכולות להיות יצירות אדריכלות, ספר, שירה, מאמרים, תוכנות מחשב, עיצובים גרפיים, תצלומים, צילומים ותמונות, מוזיקה, לחנים, שירה ועוד. על מנת שיצירה תזכה להגנת זכויות יוצרים, עליה לעמוד במספר תנאים: ראשית כל, על היצירה להיות מקורית ולרוב יספיק כי היא תהא בעלת מידה מינימאלית של יצירתיות. שנית, נדרש כי היצירה תהא מקובעת (בכתב, ביצירה פיזית [דוגמת פסל, אובייקט ועוד]– אך לא בע"פ). כמו-כן, קיימים מספר חריגים להגנת זכויות יוצרים: כך, לא תחול הגנת זכויות יוצרים על חדשות היום (אך על אופן ביטויים של אלו בהחלט ייתכן כי תהא הגנת זכויות יוצרים), נתונים ועובדות גולמיים, מושג מתמטי ועוד. חשוב יהיה לציין כי דיני זכויות יוצרים לא מגנים על רעיון אלא אך ורק מגנים על אופן ביטוי הרעיון כפי שהוא בא לידי ביטוי ביצירה. וכעת אשמח להתייחס לשתי אגדות אורבניות נפוצות במחוזותינו הנוגעות לעולם זכויות היוצרים. ראשית, חשוב יהיה לציין כי הגנת זכויות יוצרים תוענק בעבור יצירה מסוימת – עם הולדתו של הביטוי – כלומר, עם יצירת היצירה המוגנת (וככול והיא עומדת בתנאים הקבועים בדין לשם הגנה). כלומר, אין צורך לרשום זכויות יוצרים בישראל (זאת להבדיל ממדינות רבות אחרות בהן הרישום הוא תנאי להגנה). עם זאת, ולמרות שאין חובה בדין לרשום זכויות יוצרים – הפרקטיקה הנהוגה לשם הוכחת אלמנטים ראייתיים (כלומר- מי יצר את היצירה, מתי נוצרה היצירה ותוכנה של היצירה) היא להפקיד עותק של היצירה אצל עו"ד בליווי תצהיר. בתצהיר זה ניתן יהיה לעשות שימוש בהליכים משפטיים עתידיים והוא יכול לסייע לבעל זכויות היוצרים בהוכחת טענות רבות אשר היה ובעל זכויות היוצרים לא ינקוט באמצעים אלו מראש ובמחשבה תחילה– הרי שייתכן והדבר יקשה עליו בעתיד בהוכחת טענותיו. אגדה אורבנית אחרת היא כי ניתן להגן על רעיון באמצעות זכויות יוצרים. אך, במקרה זה ההיפך הוא הנכון – החוק קובע מפורשות כי זכויות יוצרים לא יחולו על רעיון, להבדיל מביטוי אשר ייתכן ויהא מוגן. ברור שקו הגבול בין מהו רעיון לבין מהו הביטוי אשר מומש מאותו הרעיון – יכול להיטשטש במקרים מסוימים וברור שיכולות לעלות שאלות רבות האם מדובר ברעיון (אשר אינו מוגן) או האם מדובר בביטוי הרעיון (אשר ייתכן ומוגן). שאלה זו היא כמובן מורכבת, וזאת במיוחד מאחר והיא צריכה להיבחן באופן ספציפי כל מקרה ונסיבותיו הספציפיות. לכן, מומלץ להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום זכויות היוצרים בהקשר לכך. עם זאת, כלל האצבע בישראל הוא כי דיני זכויות היוצרים מגנים רק על הביטוי, כפי שהוא בא לידי ביטוי ביצירה המוגנת ולא על הרעיון. משרדי העוסק כפרקטיקה עיקרית בעולם זכויות היוצרים, ישמח לסייע גם לכם. בכל שאלה או התלבטות, אתם מוזמנים ליצור עימי קשר.