מדי פעם אנו רואים ברחוב או הפגישה אקראית כלשהי אנשים עם שיניים בולטות כלפי חוץ, מרווחות ופרוסות כמו מניפה. בדרך כלל אותם אנשים לא נולדו במצב זה. אם יציגו לפניכם תמונה שלהם ממספר שנים קודם לכן, תוכלו לראות ששיניהם היו במנח רגיל, ללא הבליטה, וללא הרווחים.

אנשים אלה סובלים ממצב הנקרא "התמוטטות מנשך אחורי".

איך מגיעים למצב כזה?

הפה נסגר ונשען באופן רגיל על השיניים הטוחנות.אלה שיניים רחבות, חזקות, אחוזות בלסת על ידי מספר שורשים, ובנויות לשאת עומס. בזמן ששיניים אלה נושאות במעמסה, השיניים הקידמיות נמצאות במגע קל בלבד.

השיניים הקדמיות הן חד שורשיות, דקות, ועמדתן הטבעית היא באלכסון. שיניים אלה לא יכולות ולא מיועדות לשאת עומס, הן מצורתן , הן מהיותן חד שורשיות וחלשות, והן מעמדתן האלכסונית בלסת.

מה קורה כאשר מאבדים שיניים טוחנות?

הפה חייב להסגר ולהשען על שיניים. כאשר לא קיימות שיניים טוחנות, כולן או חלקן, בהכרח הסגירה נעשית על השיניים הקדמיות. מאחר ומדובר בשיניים חלשות, חד שורשיות, אשר מלכתחילה ניצבות באלכסון, הרי עומס היתר שנכפה עליהן, גורם להן לשנות את עמדתן במרחב.

כתוצאה מהעומס, הן נוטות קדימה, נפרשות, נוצרים בינהן רווחים, ומתקבלת צורת מניפה של השיניים הקדמיות העליונות.

ואם נוספת לתמונה גם מחלת חניכיים כרונית, השכיחה במצבי אובדן שיניים אחוריות, המצב מסתבך. כתוצאה ממחלת החניכיים יש אובדן עצם, ואובדן אחיזה של השיניים. וכך, מצב עומס היתר נופל על שיניים שאיבדו חלק ניכר מאחיזתן, והן חלשות מהרגיל.

תוצאה-אובדן גובה של הפנים, החלשת שרירי הפנים, יצירת קמטים סביב הפה, ושיניים קידמיות פרושות קדימה וכלפי חוץ.

בנוסף, אובדן הגובה בפנים, ושינוי עמדת הלסת במרחב גורמים לשינוי בעמדת פרק ולסת, חיכוך מוגבר בסחוס של הפרק, וכאבים של פרקי הלסת.

אכן, תיסמונת קשה וחמורה, הנובעת מהזנחה.

הטיפול; חובה בראש וראשונה להחזיר לפה תמיכה אחורית. בדרל כלל יש צורך להשתיל שתלים באזורים האחוריים של הלסת, ועליהם לבנות כתרים.

רק לאחר שהחזרנו את התמיכה האחורית, ניתן לטפל בשאר הנזקים: החזרת הגובה של הפה שאבד, החזרת השיניים הקדמיות לעמדה תקינה, וטיפול במחלת החניכיים הנילוית.

ושוב, כמו תמיד: הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. כאשר חסרה ולו שן אחת, יש למהר ולהשלימה, כי כדור השלג מתגלגל מהר, גדל ותופח, והתוצאות קשות.