מיכל ג'ו / בלוג

מדי קיץ מתבצעים מסעות הסברה של האגודה למלחמה בסרטן שמתריעים בפני נזקי השמש. אנו נחשפים לשיווק אגרסיבי של תכשירי הגנה שונים. אכן קרינת השמש מהווה גורם סיכון לסרטן עור על סוגיו וביניהם סרטן המלנומה, אך מול הנתונים האחרים עולה השאלה האם ההסברה המסיבית לא תביא (או כבר הביאה) לשיעורי תחלואה ומוות גבוהים מאלו של המלנומה כתוצאה ממחסור בויטמין D. "יש בארצנו די שמש" אומרים כולם. נכון. אך האם אנו יודעים לקבל מתת אל זו?

ייחודו של ויטמין די הוא שלא כמו ויטמינים אחרים הנקלטים לגופנו דרך המזון, קרינת השמש היא המקור הכמעט יחידי לייצורו בגופנו.

בעשורים אחרונים חלו שינויים בהרגלי חיים שמעמידים את האוכלוסיה בסיכון של חוסר בויטמין. מעבר המשחקים מ"השכונה" לשכונה הוירטואלית שבמחשב, בניה גבוהה, זיהום אויר ושימוש יתר בתכשירי הגנה מפני שיזוף מונעים מקרינת השמש לייצר בעורנו ויטמין D בכמויות מספקות.

לבד מדלדול העצם (אוסטאופורוזיס -"בריחת סידן") מזוהה החוסר בויטמין D עם מחלות רבות. ביניהן, סוגים שונים של סרטן, סוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים), סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), מחלות אוטואימוניות אחרות ועוד.

ספקטרום הקרינה של השמש כולל בין השאר את תחום ה-UVB (אולטרא-סגול B), אותו תחום המצוי במכונות השיזוף. ויטמין D נוצר כתוצאה מפגיעת סוג קרינה זה בעור. שטף קרינת ה-UVB שנקלט ע"י העור מהשמש תלוי במספר גורמים: זוית השמש, עננים/זיהום אויר, עובי שכבת האוזון בסטרטוספירה, מחסומים שונים. בעלי עור כהה זקוקים לזמן רב יותר של חשיפה לשמש ביחס לבעלי עור בהיר יותר כדי לייצר כמות זהה של ויטמין D. אנשים מבוגרים זקוקים לזמן רב יותר של חשיפה ביחס לצעירים יותר כדי לייצר כמות זהה של ויטמין די.

אנו לא נייצר ויטמין D או נייצר כמות זעומה במצבים הבאים:

·   בחורף. בגלל זויות השמש, עננים והלבוש המכסה כ-95% מעורנו.

·   בשעות הבוקר המוקדמות ושעות בין ערביים

·   במכונית ממוזגת עם חלונות סגורים (זכוכית חוסמת את הUVB)

·   כאשר אנו מכוסים בתכשיר הגנה.

במצבים הנ"ל אנו רואים אור אך אנו ב"חשכת אולטרא-סגול".

ויטמין D וסרטן השד

 על פי האגודה למלחמה בסרטן אחת מכל שמונה נשים  תחלה בסרטן השד. אך מחקרים מצביעים על כך שאפשר להוריד את תחלואת סרטן השד לרמה נמוכה עד כדי כ-50% על ידי צריכה של ויטמין D באמצעות חשיפה מבוקרת לספק קרני UVB (שמש או מכונת שיזוף). האם סיסמת "אחת משמונה" יכולה להשתנות ל"אחת משש עשרה"?

מחקר שבדק את הקשר בין סרטן השד לחשיפה לשמש ופולימורפיזם ("צורות רבות") של Vitamin D Receptor) VDR- קולטן ויטמין D ) הראה קשר בין חשיפה גבוהה לשמש לסיכון נמוך לחלות בסרטן שד מתקדם.
המחקר בדק מקרים של סרטן השד בנשים ממוצאים אתניים שונים בגילאי 35-79. אצל נשים בהירות ירד הסיכון ל-53%. לא נמצא קשר ל-צורות השונות של VDR. כמו כן, לא נמצא קשר אצל נשים בעלות גוון עור כהה.

מחקר אחר שבדק את הקשר בין סרטן השד לויטמין D ב-2759 נשים בגיל הבלות (גילאי 50-74) בגרמניה, מצא שככל שרמת 25(OH)D (הורמון ויטמין D) גבוהה יותר, קיים סיכון נמוך יותר לחלות בסרטן השד.

ויטמין D וסוגי סרטן שונים

מחקר שנעשה בארה"ב בדק את הקשר בין קרינת UVB לשכיחות ותמותה מסוגי סרטן שונים בבעלי עור בהיר. במחקר נמצא קשר הפוך בין קרינת UVB לסרטן באברים הבאים: שלפוחית השתן, המעי הגס, הודג'קינס לימפומה, מילומה, אברי מרה, ערמונית, חלחולת, קיבה, רחם ופות. קשר הפוך חלש יותר נמצא בין קרינת UVB לסוגי סרטן הבאים: סרטן השד, כליה, לוקמיה, לימפומה שאינה הודג'קין, לבלב, המעי הדק. קשר הפוך ששונה בין גברים לנשים נמצא בסרטן הלוע (בגברים חזק יותר מנשים), כיס המרה (חזק יותר בנשים מאשר גברים), בלוטת התריס (רק בנשים).
במחקר זה נמצא גם קשר ישיר בין קרינת UVB לסוגי הסרטן הבאים: פי הטבעת, צוואר הרחם, חלל הפה, עור - מלנומה וסוגים אחרים לא אפיתלים.

ויטמין D במערכת החיסונית
המערכת החיסונית כוללת בין השאר ציטוקינים מסוגים שונים סוג אחד של ציטוקינים (המסווגים כ-TH1) משתתפים בתגובה חיסונית תאית ומעודדים דלקת. ציטוקינים מהסוג השני (TH2) הנם נוגדי דלקת. במערכת החיסונית קיימת פעילות גומלין של איזון וריסון בין הציטוקינים מסוג TH1 ו TH2. לקלציטריול שמושפע מכמויות הויטמין D שבגופנו תכונות המווסתות את ייצור הציטוקינים ומשנות את האיזון TH1/TH2.

ויטמין D, סוכרת נעורים ומחלות אוטואימוניות נוספות
בשנת 1992 ראו חוקרים שמתן קלציטריול במינונים גבוהים לעכברי מעבדה מסוג NOD (עכברים המפתחים סוכרת סוג 1 באופן ספונטני) מונע התפתחות insulitis (אינסוליטיס - דלקת של איי לנגרהנס שבלבלב - השלב שלפני התפרצות הסוכרת).
מחקר אחר שנערך על עכברי NOD ב-2004 הראה שחוסר בויטמין D בשלבי חייהם המוקדמים מאיץ את התפתחות הסוכרת.
מחקרים נוספים על ויטמין D, שנערכו על אנשים ולא על חיות מעבדה, הראו שצריכתו בשנות החיים הראשונות מקטינה את הסיכון של ילד ללקות בסוכרת נעורים. בארץ דלה בשמש כמו פינלנד, צריכה של 2000 יחידות ליום בשנת החיים הראשונה של תינוקות הקטינה את הסיכוי ללקות בסוכרת נעורים פי 4.5.

בנוסף לסוכרת נעורים, נמצא גם קשר בין חוסר בויטמין D למחלות אוטואימוניות נוספות:
טרשת נפוצה, זאבת אדמנתית מערכתית (SLE), מחלה דלקתית של המעי (קרון), דלקת מפרקים שגרונית.

ויטמין D והשפעתו על המוח ומצב הרוח
ויטמין D מעורב בפעילות המוח דרך קולטנים שלו, הממוקמים בתאי עצב ותאי גליה. בתאי המוח מבוטאים גנים המשפיעים על האנזימים המעורבים במטבוליזם של ויטמין D. הדיווחים על אפקטים הביולוגיים של ויטמין D במערכת העצבים כוללים ביוסינתזה של גורמים נוירוטרופים, עיכוב סינתזה של nitric oxide synthase (אנזים המשתתף בהעברת מסרים מנוירון לנוירון) ורמה גבוהה של גלוטטיון, דבר מרמז על תפקיד נוגד רעילות.
קיימות ראיות שיש קשר בין דיכאון קשה לרמות נמוכות של ויטמין D. הדיכאון עלה במאה האחרונה ורמות הויטמין D ירדו. קיימות ראיות על קשר בין דיכאון למחלת לב, יתר לחץ דם, סוכרת, דלקת פרקים שגרונית,סרטן וצפיפות עצם נמוכה. כל המחלות נחשבות כנגרמות חלקית מחוסר של ויטמין D. לבסוף, לויטמין D יש השפעות חזקות על המוח, כולל נוירוטרנסמיטרים המעורבים בדיכאון קשה.

האם אין הגזמה במאמר בהצגת הויטמין כ"תרופת פלא"?
חמצן, מים, אור השמש הנראה וקרינת ה-UVB הם חלק בלתי נפרד מסביבת התפתחותו של המין האנושי. ויטמין D אינו "תרופת פלא" אלא חלק מסביבת החיים של האדם. חשוב לרגע מה היה קורה לתהליך הטמעת הפחמן בצמחים אם היינו מורחים אותם ב"תחליב הגנה" המונע מהם את קליטת האור. האם לא נשתומם כאשר חלק מהקהילה הרפואית טוען שחלק כה מרכזי מההומיאוסטזיס של האדם על פני כדור הארץ במשך אלפי שנה נהיה לדבר מזיק במאה ה20-21 ?

כניסתנו לעלטה אולטרא-סגולית היא הדבר המפר את ההומיאוסטאזיס. צריכה מושכלת של ויטמין D מהווה רק שמירה על ההומיאוסטאזיס.

יום בריא,

ג'ו גביש
נימפה - טיפוח, שיזוף וטיפול בבעיות עור
http://www.nimfa4u.com

 *ניתן לקרוא עוד באתר http://www.vitamind.co.il/, ממנו נלקחו חלק מהנתונים.