רדיקלים חופשיים מה זה
רדיקלים חופשיים
כנקודה בודדת בסמוך לאטום או המולקולהרדיקלים חופשיים הם צורונים כימיים אטומיים או מולקולריים בעלי אלקטרונים לא מזווגים, בדרך כלל כתוצאה ממספר אי זוגי של אלקטרונים. מצב זה אינו יציב כימית על פי רוב ולכן הרדיקלים משתתפים בקלות בתגובות כימיות. רדיקלים מצוינים בכתיב כימי כנקודה בודדת בסמוך לאטום או המולקולה (ויקיפדיה)
] רדיקלים חופשיים בביולוגיה
בגוף נוצרים מספר סוגי רדיקלים חופשיים, ביניהם בעיקר רדיקלי חמצן, שנוצרים כתוצרי לוואי באופן טבעי בתהליך הנשימה וממלאים בגוף תפקידים חיוניים, כמו קטילת חיידקים ויצירת חיבורים בין סיבי הקולגן בעור, אך כנראה אחראים גם לתהליך ההזדקנות.
בגוף נמצאים באופן טבעי אנזימים נוגדי חמצון, שתפקידם הוא בויסות ריכוזי הרדיקלים החופשיים ומניעת פגיעתם בגוף. במצב חוסר איזון, הרדיקלים החופשיים יתקיפו את החלבונים, יחמצנו שומנים בגוף ויהפכו גם אותם לרדיקלים חופשיים, ינוונו את המיטוכונדריות של תאי המוח, יפגעו בממברנות התא, יקטינו את יכולתו לספוג חומרי מזון ולסלק פסולת וישנו את מבנה ה-DNA. בכך הם גורמים לבלאי מוקדם ולהתנוונות והזדקנות הגוף. מעריכים שמספר רב של מחלות קשור לתהליכים אלו, ובהן גם סרטן..
בעולם המתועש קיימים גורמים חיצוניים המעצימים את יצירת הרדיקלים החופשיים בגוף באופן מלאכותי, כדוגמת קרינה, זיהום אוויר, עישון, חומרי הדברה, חומרי ניקוי ועוד. את הפחתת נזקי הרדיקלים, בנוסף לצמצום החשיפה לגורמים המאיצים את הווצרותם, ניתן להשיג על ידי צריכת תוספי מזון הנחשבים למנטרלי רדיקלים חופשיים, כגון ויטמין C, ויטמין E, סלניום ואבץ (ןיקיפדיה)
סיכום כתבה
רדיקלים חופשיים ובמיוחד ROS מיוצרים במהלך תהליכים פיזיולוגים נורמליים ויכולים לגרום נזק לשומנים, לחלבונים ולחומצות גרעין בתאים. אנטיאוקסידנטים מגנים מפני ההשפעות השליליות של הרדיקלים החופשיים.
פעילות גופנית מעוררת את intracellular homeostasis – (מנגנון מאזן תוך תאי) ומשבשת את המאזן בין pro-oxidants and antioxidants. שרשרת הנשימה המיטוכונדרית, תופעת איסכמיה מקומית בשריר ותגובות דלקתיות הנם מקורות עיקריים לייצור רדיקלים חופשיים במהלך ואחרי, פעילות גופנית.
סטרס חמצוני עלול להופיע בעיקר לאחר מאמצים עצימים וטראומטיים, באנשים שאינם מאומנים ובספורטאים במחסור תזונתי של אנטיאוקסידנטים. אימון גופני כרוני מפחית את רמת הסטרס החמצוני על ידי אדפטציה של מערכת אנטיאוקסידנטית-אינזימתית. אימונים עצימים ומצטברים (תקופות העמסה/תחרויות) יכולים לעורר סטרס חמצוני, להיות מקור לעייפות שרירית, לפציעות ו"לאימון יתר".
הכתבה באדיבות מכון וינגייטברוך ויינשלבוים – B.Ed חינוך גופני וספורט, סטודנט לתואר שני, מרצה במועדון הספורט והנופש בווינגייט.

ציר במושב מרגליות. את"לאן בגליל" לתרבות הפנאי
