ביטוח הוא ניהול סיכונים. מטרתו להעביר את הסיכון מאיתנו אל המבטח (חברת הביטוח). עם סיכונים קטנים כולנו יכולים להתמודד, ולכל אחד מאיתנו יש רף (פיננסי / אמוציונלי ) שמעבר לו האירוע המדובר יכול "להרוס את מה שבנינו". זה יכול להיות רעידת אדמה כשמדובר בבית, מוות של מפרנס ראשי במשפחה או מחלה סופנית של ילד שמוציאה את כולם מאיפוס. הרבה מוקדנים וטלפנים מקבלים הרבה כסף לשכנע אתכם לקנות ביטוחים שאינם עומדים בקריטריון של "סיכון ממשי". ביטוח תאונות אישיות בהחלט יכול להיכנס בקטגוריה הזו עבור חלק גדול מהאוכלוסיה. שאלו את עצמכם – אם התקציב שלכם הוא 100 שקל בחודש לביטוח, האם הייתם משלמים על ביטוח תאונות אישיות שייתן כמה אלפי שקלים על פציעות, שברים ושאר נזקים משניים, או שיותר נכון לקנות באותה עלות כיסוי לנכות מתאונה על כמה מאות אלפי שקלים – נזק שגרתי למדי במחוזותינו שבוודאות עשוי להוציא אתכם ואת המשפחה כולה מאיזון כלכלי ותפקודי. ביטוח צריך להיות מנוהל ברבדים ואין לקפוץ לרובד העליון – רובד המותרות, בטרם כיסינו בצורה טובה את הרבדים הקודמים לו. נכון ש"כיף לתבוע" פיצויי על שבר אצבע או לקבל כמה אלפי שקלים אם התהפכת עם האופניים בשטח, אבל 10,000 שקל לא ימתיקו את האסון במקרה של נכות צמיתה - לשם כך יש לרכוש את הכיסוי המתאים.