כשהייתי בת 24 נולד בני בכורי, אהובי. תמיד חשבתי שלא יכולתי לקבל מתנה יותר יפה מזו. כשהגיע בני לגיל 17 פתחנו בפניו את דלת הארון וחיבקנו. מה שלא הבנתי עד לפני שנתיים, שבעצם המתנה שניתנה לנו לפני 28 שנים היא הרבה יותר גדולה ממה שחשבנו. המתנה כוללת תובנות שלא הייתי, כנראה, מגיעה אליהן לולא היה לי בן הומוסקסואל. בני לימד אותי לצאת מהארון בו כולנו, כל החברה, חיה במשך מאות שנים. בזכותו למדתי להתבונן ביופי שהעולם מעניק לנו בזכות היותו רבגוני. לפני שלוש שנים החלטתי לכתוב את הדברים ולהגישם לקהל, לשמוע ולהשמיע.

אני מזמינה אתכם להצטרף לחוויה שלי דרך הצגת היחיד "אמא" בחוג בית, ישוב, ארגון או כל רעיון אחר.