את כל חייה חיה יונה, בצילה של אימה ניצולת שואה, כשהייתה אמה בת 17 היא נדחפה לרון רכבת והובלה למחנה השמדה, אולם שרדה, נשארה בחיים וילדה ילדה אחת, את יונה. אמה של יונה דאגה לה מאוד, מאחר ויונה הייתה בתה היחידה, היא לא נתנה לה להיפגש עם חברים וחברות אחרי בית הספר, לא רשמה אותה לחוגים, לפעילויות כיתתיות ולתנועות נוער, יונה מעולם לא יצאה לטיולים שנתיים עם חברותיה וחבריה לכיתה. המסר אשר אימה העבירה לה היה "אל תבטחי באף אחד, גם לא בחברות" וכך יונה גדלה לה מבודדת חברתית צייתנית וכנועה ואפילו ביישנית. זה לא כל כך ברור איך יונה ומתן נפגשו, מתן בא גם הוא מבית של ניצולי שואה, שם המסר שהועבר היה " שמור על מה שיש כי מי יודע מה יקרה מחר", אולם שניהם נפגשו יצאו והתחתנו. וכך החיים של יונה נעו להם בין אמה הדאגנית עד מאוד ובעלה אשר שמר עליה היטב כי צריך לשמור על מה שיש. כל החיים שלה סבבו סביב העבודה והבית, היא לא יצאה לטיולים לבד או אפילו לסיבוב בקניון עם חברה, ומעולם לא ישבה להעביר את הזמן בבית קפה, הי א חייה בביתה בתחושה של בית כלא. אולם לא עשתה שום דבר עבור עצמה לשינוי המצב. עד שיום אחד היא חוותה 2 פרידות קשות אשר השפיעו עליה בצורה עמוקה, אימא שלה הלכה לעולם שכולו טוב, ואילו בעלה נטש אותה ועזב את הבית. השינוי הזה שטלטל את חייה גרם לה להבין שהיא רוצה משהו אחר, שהיא רוצה לבחור מה שנכון וטוב עבורה, וזאת אחרי שכל הזמן נתנה לאימה ולבעלה להחליט עבורה מה טוב עבורה. היא התרגשה מאוד, ממש כמו ילד קטן שעולה לכתה א' לבד בלי הורים, ולומד לקרוא, לבד בלי אף אחד שיעזור לו. היא מצאה בתוכה כוחות שמעולם לא ידעה שקיימים בה, וכך לאט לאט, בצעדי תינוק, גילתה מה היא יונה. לפעמים, פרידות עצובות מביאות להתחלות חדשות, התחלות מתוקות. "אל תשבו על מסלול ההמראה בתקווה שמישהו יבוא וידחוף את המטוס. זה פשוט לא יקרה... שנו את עמדתכם, והמריאו מעלה!" דונלד טראמפ ככל שנוכל למקסם רגעים של שמחה, לימים של שמחה, נעצים את המקום בתוכנו שמרגיש בריא,נינוח ומאושר לקבלת ערכת חזרה למסלול שמטרתה להעלות את רמות האנרגיה ושמחה במתנה לחצי כאן http://www.medical-coaching.co.il/מתנה