מה בין איבוד שליטה לשחרור שליטה, ואיך להתחזק לקראת לידה?
בחרתי לבחון מושגים אלו הפעם לא בזמן הלידה, אלא לקראתה. (נניח שבועיים לפני).
אני מאוד אוהבת את שירה של לאה גולדברג "שירי סוף הדרך"(במיוחד בביצוע שם טוב
לוי):
עם המילים: "לבל יהיה עלי יומי הרגל."
הוא תמיד גורם לי לחוש "וואלה, נכון, שלא יהיה מובן מאליו, שלא ארקב במוחי למסלול אחד, שלא יהיה לי רק חול אלא גם קודש..."
אבל בואו נודה! אנחנו רוצים את השגרה, הצפוי, הסדר, הוודאות. זה קריטי לנו. כמו לתינוק שלומד סדר יום וגבולות.
מה שהכי קשה לנו הוא חוסר וודאות. כך גם בציפייה ללידה.
ישנם כל מיני פחדים לפני לידה. החזק מהם הוא הפחד מהלא ידוע (בלידה ואחריה).
אולי יותר מהפחד מכאב, והפחד שמשהו ישתבש, כי גם הם טומנים בחובם את חוסר הוודאות.
הרבה נשים בסוף הריונן שואלות אותי "מתי נראה לך שאלד? השבוע? תראי הבטן כבר ירדה. כאבי הגב זה צירים? זה יהיה לפני או אחרי התאריך?" הן יודעות שאיני יכולה לדעת, אך משלות עצמן שמתוקף עיסוקי בתחום יש לי תשובות שיושיעו.
ואני, לא עונה... מחייכת אל הפנים המחייכות שמולי.. כל כך מזדהה! ורק מזכירה לשחרר את הצורך לדעת.
הצורך הוא כל כך חזק!
היכן עובר הקו בין שליטת יתר לתחושת שליטה? הקו דק עד מאוד. שליטת יתר היא הצורך לדעת מתי נלד. כך אנו מכניסות עצמנו לסטרס. כשנשחרר צורך זה (סוויץ' קטן אך גדול במחשבה), נרוויח תחושת שליטה נכונה, רגועה.

איך תדעי באיזה צד של הקו את נמצאת? בדקי: האם המחשבה שיש בך כרגע מחזקת או מחלישה? שימי לב מה עולה וסמכי על התשובה. אם מחלישה, עזבי אותה, אפשרי לה להתחלף בתשובה אחרת, שמחזקת.
תשובה מחזקת לדוגמא: אני סומכת כי הלידה שלי מתרחשת בדיוק בזמן ובקצב הנכון לה, לי, לתינוק/ת שלי...
נשמי אל תוך גופך מילים אלו ותני להן לחזק אותך.
צירוף המילים הכנה ללידה, הוא החיבור בין הלימוד, ההתכוננות, הידע, התרגול לבין המוכנות לקבל את הבלתי נודע.
במילים אחרות: אנו עושות כמיטב יכולתנו, מעבר לזה נשאר לשחרר..
וזוהי רק ההתחלה של לימוד שחרור שליטה בהורות..